גבולות וריבונות

ראש תמת גבולות וריבונות: ד״ר כפיר כהן

תמת גבולות וריבונות במכון ון ליר מתמקדת בשאלת עיצובה של הריבונות המודרנית, על ממדיה ההיסטוריים, העכשוויים והתיאורטיים, מתוך התמקדות במושגי הגבול והסגת הגבול. בדיוני התמה תינתן עדיפות מסוימת לאזור המזרח התיכון, אך הדיונים ייערכו בהקשר השוואתי רחב, הן מבחינה גיאוגרפית הן מבחינה היסטורית. עם התחומים המרכזיים שיידונו נמנים קונפליקטים לאומיים, אתניים ודתיים, יחסים בין אזרחים ללא-אזרחים, ותהליכי גלובליזציה וליברליזציה החותרים תחת ריבונות המדינה. דיוני התמה יהיו בעלי אופי בין-תחומי, במטרה להשיג הבנה מקיפה של הנושא. כמו כן, הם ישאפו לשלב עמדות והשקפות מגוונות כדי לאתגר את התפיסות הקיימות.

 

בעולם שבו הגירה, תנועה מתמדת של ייצור תרבותי והסכמי סחר גלובליים מערערים על המובנות-מאליה של מדינת הלאום, ריבונות וגבולות הופכים לאתר חשוב שדרכו אפשר לבחון מחדש את הכרחיות הקשר בין התארגנויות פוליטיות, חוק, וטריטוריה. כיום הכוח המדינתי נקשר יותר מכול לתהליכים של הפרדת אוכלוסין, עשיית הבדל ועוול חברתי; ואילו אנו נשאל כיצד אפשר להתחיל ולחשוב על ההיסטוריה של ההבדל הלאומי-אתני-דתי, ועל חיים ומעשים פוליטיים, לא רק במונחים של הסגת גבולות אלא גם במונחים של כינון מושגים חדשים של חוק, חירות ושוויון, שאינם מניחים מראש את המדינה וריבונותה. אם צורות קיום כאלה אכן מאפשרות חירות ושוויון פוליטי, כיצד עלינו לתפוס את היחס בינן ובין המדינה, בין החוק בהא רבתי לבין צורות חוק מקומיות? כמו כן, אם הגבול איננו רק שומר ומגן מפני האחר אלא גם עושה אדם ל"אחר", ולכן למאיים, האם יש מקום לחשוב מחדש על הנסיבות שבעטיין מוצבים גבולות, נסיבות שאינן מסתכמות בצורך ביטחוני לפי הגיון המדינה?    


אלו הם כמה מן השאלות והנושאים האפשריים לדיון:

  • מהם התהליכים שבאמצעותם אנשים מתבחנים לכדי קבוצות לאומיות, אתניות או דתיות, ומדוע תהליכים מסוג זה מובילים להתפרצויות אלימות או למערכות יחסים דכאניות הנשענות על אלימות מבנית.
  • באילו תנאים נרקמות פעולות משותפות בין קבוצות המבקשות להסיג את הגבול ולאתגר את ההבדל ביניהן, ומדוע ההיגיון השיתופי מצליח – או אינו מצליח – להביא להפסקת הדיכוי, האלימות והאי-שוויון.
  • כיצד מאותגרת הכוליות המרחבית-חוקתית של ריבונות המדינה על ידי התארגנויות פוליטיות חלופיות שאינן מניחות מראש את קיומה של המדינה. האם התארגנויות פוליטיות כאלה יכולות ללמוד משהו מיכולתה של הצורה הפוליטית האימפריאלית להכיל מגוון אתני-דתי-חוקתי?
  • כיצד הסדר הקפיטליסטי הגלובלי מערער על ריבונות המדינה ועל יכולתה לערוב לחירות ולשוויון של אזרחיה.
  • האם כל התארגנות פוליטית מניחה מראש גבול והבדל, ואם כן – מהי משמעותה של הסגת גבול.
  • מהו האופן שבו יצירות אמנות חושבות על גבול, על חירות ועל שוויון בעולם גלובלי.