מדע, טכנולוגיה וציוויליזציה בעידן האנתרופוקן

ראש תמת מדע, טכנולוגיה וציוויליזציה: ד״ר חגי בועז

גילויים מדעיים והתפתחויות טכנולוגיות נושאים בחובם פוטנציאל מהפכני, ולאורך ההיסטוריה הם שינו את מציאות חייהם של בני האדם. כיום, הכוח המהפכני של המדע והטכנולוגיה גדול מאי פעם; טביעת ידה של האנושות על הסביבה הטבעית ניכרת כל כך עד שהפכה לתו ההיכר של זמננו. התיעוש, העיור, השימוש בכוח גרעיני, המצאת טכנולוגיות רבייה חדשות, המהפכה הפרמקולוגית, מיפוי הגנום – אלו רק כמה דוגמאות בולטות לכוחות משני-מציאות שיש למדע ולטכנולוגיה היום. למעשה, חותם הטכנולוגיה האנושית על הטבע משמעותי כל כך עד כי גיאולוגים הציעו לאחרונה שאנחנו חיים בעידן גיאולוגי חדש, עידן האדם, האנתרופוקן.

 

האנתרופוקן מתאפיין בהאצת יכולתה של האנושות לשנות את הסביבה האקולוגית של כדור הארץ כולו. ההתחממות הגלובלית והמסת הקרחונים הם המאפיינים הבולטים של עידן האנתרופוקן. אך לא רק הסביבה האקולוגית משתנה כתוצאה משכלול היכולות הטכנולוגיות אלא גם הטבע האנושי עצמו. כך, למשל, מדעי המוח מציעים עתה הבנה חדשה של רגשות ואפילו של תפיסות מוסריות; הידע הגנטי מאתגר את מושגי השארות ואת תפיסת העצמי; והסביבות המדומות מבלבלות בין מציאות ובין יצירת מציאות. אנחנו מנהלים יחסים עם אובייקטים "חכמים", מהפכת התקשורת הדיגיטלית מזרימה לנו מידע ללא הרף, אנו מודעים לכרסום הגובר בפרטיות באמצעות מעקב בלתי פוסק של חפצים חכמים, והסביבה הביתית והעירונית שלנו נבנית באמצעות מעקב, ניתוח ותקשורת בין עצמים שנחשבו פעם דוממים. אלו רק דוגמאות מעטות לשינוי סדרי החיים האנושיים בעידן האנתרופוקן. הטענה המרכזית כאן היא שהאנתרופוקן אינו רק שינוי סדרי עולם ברמת המערכת האקולוגית הגלובלית, אלא גם עידן שבו השפעת הטכנולוגיה והמדע משנה ללא הכר אורחות חיים ומושגי יסוד של העידן המודרני. זהו עידן שבו מושג הציוויליזציה עצמו משתנה ומתרחב עד כדי הכללה – לצד בני ובנות אדם – גם של עצמים חכמים וישויות מדומות מצד אחד, וגם של מעמד חדש של יצירי טבע כמו חיות וצמחים מצד שני.

 

מהן ההשלכות הנורמטיביות של חיים בעידן האנתרופוקן? כנגד התגברות היכולות הטכנולוגיות ושכלולן, התפתחו גם מערכות אתיות ופוליטיות המבקשות ליצור מסגרות נורמטיביות לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות. אפילו גילויים וידע מדעיים נתונים לפיקוח ולמסגור של פרשנות. כך, למשל, האבולוציה הפכה לשאלה השרויה במחלוקת, וכמוה המחקר בתאי גזע ובטכנולוגיות המשביחות יכולות אנושיות. שינוי סדרי עולם באמצעות טכנולוגיות מתקדמות מגביר את האי-ודאות והחשש מפני עתיד לא ידוע. חשש זה מתבטא בסרטוט הגבולות בין האינסטרומנטליות של הטכנולוגיה ובין התפיסה הערכית בחברה נתונה. עידן האנתרופוקן מתבטא אפוא לא רק ביכולת של האדם ליצור טכנולוגיה המשנה סדרי עולם, אלא גם בניסיונות לאלף ולרסן את אותם כוחות מתפרצים של המדע והטכנולוגיה. הקונפליקט נוגע לשליטה בכוח הציוויליזטורי, הכוח המסדיר את היחס בין המדעי, הטכנולוגי והחברתי. מנקודת מבט זו, העניין שלנו במדע, בטכנולוגיה ובציוויליזציה הוא במידה רבה עניין בשאלות הפוליטיות של יחסי הגומלין במשולש זה.

           

ישראל היא מקרה מעניין לבחינת יחסי הגומלין בין מדע, טכנולוגיה וציוויליזציה. ראשית, בינוי האומה של ישראל נעשה אגב הפגנת כוחם של המדע והטכנולוגיה לכיבוש הסביבה ולשינויה. ישראל גאה במיזמי ההייטק שלה והיא מדורגת גבוה במדדים של פיתוח ומחקר מדעי. אך לישראל ישנם מאפיינים המבדילים אותה ממדינות ליברליות ודמוקרטיות אחרות החותרות למצוינות מדעית וטכנולוגית. בין השאר אפשר לציין את ההקשר הצבאי הבולט של הכשרת יזמי ההייטק; את הפוליטיזציה של הטכנולוגיות הרפואיות, בעיקר אלו הנוגעות לראשית החיים ולסופם; את הקונפליקט הלאומי המתמשך; ואת המשטר הפוליטי בישראל, הנע בין העדפת ההיבטים הפרטיקולריים של החברה המקומית, היהודית בעיקרה, ובין השאיפה לממש ערכים אוניברסליים, המאפיינת חברות פוליטיות ליברליות. כל אלה הופכים את שאלת היחסים בין מדע, טכנולוגיה וציוויליזציה בישראל למעניינת במיוחד.

 

אשכול "מדע, טכנולוגיה וציוויליזציה" עוסק בין השאר בשאלות הבאות:

  • מקומם של המדע והטכנולוגיה בעיצוב מחדש של מושגי החברתי והעצמי, בעיקר בכל הנוגע להתפתחויות בתחום הגנטיקה ולטכנולוגיות רפואיות מתקדמות.
  • הרחבת מושג הציוויליזציה לכדי הכללה של ישויות לא אנושיות כמו חפצים חכמים, ישויות מדומות, בעלי חיים ויצירי טבע אחרים.
  • שאלות אודות הקשר בין ביוס (Bios) ואתיקה וביקורת הביואתיקה.
  • ההמשגה המחודשת של יחסי סביבהציוויליזציה לנוכח שינויי האקלים.
  • מקומם של המדע והטכנולוגיה בסדר הפוליטי החדש.
  • היחס בין מדע וטכנולוגיה לבין הדת.
  • שינויי האקלים והסדר הנורמטיבי החדש.
  • השינוי שגילויים מדעיים והתפתחויות טכנולוגיות מציעים למושגי היסוד של הסדר המודרני.
  • התגבשותם של דפוסים פוליטיים, תרבותיים וחברתיים של מדע, טכנולוגיה וציוויליזציה
    בישראל.