קדושה, דת וחילון

 

מה מקומם של מונחי הקדושה בעולם שבו מושגי האדם, מושגי המרחב והמקום ומושגי הגוף והחומר משתנים במהירות?

במוקד התמה תעמוד חקירה מחודשת של מושג הקדושה, שמטרתה לפתוח פתח להתבוננות חדשה על מקומן של קדושות מסוגים שונים – קדושות מרובות (Multiple Sacrednesses) – בתרבות העכשווית, ועל המשמעויות התרבותיות הרחבות הנובעות מהתבוננות זו.

 

במאה וחמישים השנים האחרונות עמד מושג הקדושה בליבן של חקירות רבות: פילוסופים חקרו את השאלה העיונית אם אדם יכול להיות קדוש או שמא רק האל הטרנסצנדנטי הוא קדוש; סוציולוגים חקרו את הקדושה כמושג שיוצר חברה או מלכד אותה; חוקרי מדע הדתות חקרו את הקדושה חקירה השוואתית – כלומר מה הדתות השונות בוחרות לקדש, וגם חקירה פנומנולוגית – כלומר מה טיבן של חוויות הקדושה למיניהן; גם אנתרופולוגים חקרו את הקדושה חקירה השוואתית: הם התבוננו בפרקטיקות של קדושה בקרב חברות דתיות וקדם-דתיות וניסו להציע מדרג של התקדמות בתפיסות של קדושה; פסיכולוגים בחנו אותה כמודל וכמפתח להבנת התנהגויות של יחידים וקבוצות; ואילו בפוליטיקה הובנתה הקדושה כאובייקט לניכוס, כדבר הנמצא בבעלותו או באחריותו של גוף כלשהו. החקירות הללו נעשו מהפרספקטיבה של מודרנה וחילון, מתוך הנחת קיומן של "דתות" שבתוכן תפקדו – או חדלו לתפקד, או הועתקו לעולם המחולן – מודלים של קדושה. התמה תבקש לחקור את מושגי הקדושה מפרספקטיבות פוסט-חילוניות, שאינן מניחות מראש מודלים של קדושה ודיכוטומיה של דת וחילון. פרספקטיבות אלו אינן רואות במודרניות המחולנת דבר מובן מאליו, וגם אינן שבויות בתפיסות של תיאולוגיה פוליטית.

 

כיצד מעוצבות הקדושות במרחבים שונים, מהם מנגנוני הקדושה וכיצד הם פועלים? איך אפשר לדמיין בעזרת מושגי הקדושה מרחבים פוסט-חילוניים? מהם ההסדרים התרבותיים, הפוליטיים והכלכליים המתהווים במרחבים אלו, ומה מקומו של הסובייקט ה"חילוני" וה"דתי" בהם?  הקדושות שייחקרו כוללות סוגי קדושה שונים זה מזה המקיימים ביניהם יחסי גומלין, ואלה כמה מהם:

 

א. קדושות טרנסצנדנטיות: קדושות בתוך הדתות המונותיאיסטיות, קדושות שהועתקו מן הדת או הומצאו במסגרת תפיסות אידיאולוגיות או סיפורי-על מודרניים כמו הלאומיות, הליברליזם או החילוניות.

ב. קדושות הנובעות מקטגוריות של מסורתיות, מתפיסות ונהגים של קדושה השייכים לעולם שלפני החילון וממשיכים לתפקד באופנים שונים בעולם הנתפס כמחולן (לדוגמה ברית מילה ביהדות ובאסלאם, קברי קדושים, מילים ופסוקים, קמעות ושפה מוקדשת).

ג. קדושות שאין לשייכן למסורות מונותיאיסטיות, ולא תמיד אפשר לשייכן למערך אידיאולוגי של טיהור או הבדלה לאום/חברה/יחיד (לדוגמה קדושה בהקשרי אלילות, קדושת הגוף, הטבע והסביבה, קדושה והתמסרות בהקשר של אינטימיות ושיח טיפולי).

 

ניתוח הקדושות ייעשה מתוך התבוננות במופעים השונים שלהן – במרחב, בטקסטים, בזמן, בגופים ובריטואלים – ולא יהיה כבול לתיאוריה מסוימת או לחלוקה בין קדושות דתיות לקדושות חילוניות. כמו כן, הניתוח לא יתמקד רק באופן שבו קדושות דתיות מועתקות אל תוך העולמות המחולנים. מכיוון שכך, יהיה בידו לסייע בהבנת מגוון רכיבים המאפיינים את החשיבה, את הפוליטיקה ואת התרבות בתקופתנו.

 

באמצעות מושגי הקדושה למיניהם (כמו טומאה, טהרה, קורבן, התמסרות), אופן הבנייתם והפרקטיקות הנלוות להם, נבקש לברר מה קרה כשהמודרניות המרובה נפגשה עם קדושות מרובות שנוצרו בתוך הקשרים תרבותיים שהם לאו דווקא נוצריים או מונותיאיסטיים: מה התקבל? איך מתפקדות הקדושות המחולנות כגון "קדושת האדם", "קדושת החיים" ו"זכויות אדם"? איך מתפקדת האינטימיות כקדושה?

 

נוסף על כך, נבקש לברר כיצד פועלים מושגי הקדושה ללא מחולל הקדושה – קדושה ללא מטפיזיקה: האם אפשר להציע רקונסטרוקציה למונחים שחשבנו עליהם כ"חילוניות ודתיות"  בעזרת פנומנולוגיות המשתמשות במושגי קדושה הנובעים מתוך המסורות? נקודת המוצא תהיה ההקשר התיאולוגי היהודי והישראלי הייחודי, ומשמעותו הכפולה כמקרה פרטי ובה בעת כמקרה פרדיגמטי שדרכו ניתן להבין באופן מחודש את החילון בכלל. נבחן את האופן שבו שימוש במונחי הקדושה שמקורם במסורות השונות – לאו דווקא על רקע החילון – יכול להאיר נקודות עיוורון ביחס לתרבות. נעשה זאת בין השאר על ידי התבוננות במושגים כמו יראה וקבלה, בחינת המתח בין חילון לחילול, וניתוח הממדים הפוליטיים והפסיכולוגיים של קדושה ופתיחות שמאפשרת תנועת החילול. כך, למשל, החילון משחזר ומעתיק את הנפרדות והכוח ומקדש אותם, ואילו החילול, כפי שטען אגמבן, מפרק ומאפשר תנועה: "ההחזרה למשתמשוּת הציבורית את מה שהיה מופרד בתוך הספֵירה של המקודש".

 

אלו הם כמה מן הנושאים שבהם נעסוק:

 

  • הקדושה והשייכות: כשדבר מה מתקדש הוא כבר אינו שייך לאיש (ולקבוצה?) אך הוא הופך לקנה מידה: עבורו אפשר/צריך/ראוי לחיות ולמות, להקריב ולהיטמא (למי למשל "שייכים" חללי  צה"ל?).
  • הקדושה, הכוח והאלימות הפוליטית: הריבונות ויחסיה הדיאלקטיים עם הקדושה; כוחו התרפויטי של הריבון המקודש; קדושה וגלות ללא ריבונות למול קדושת התנ"ך והמדינה; קידוש הקהילה על ידי חקיקה.   
  • הקדושה, החשיבה והמשמעות: איך מתפקדות קדושות ביצירת היררכיות של משמעות?  
  • הפיתוי לקדושה, התשוקה והסכנה: הדיאלקטיקה של הפיתוי אל הקודש והסכנה הגלומה בו לצד הסכנה שעם מימושה תיעלם התשוקה ועמה תיעלם גם הקדושה. איך ממומשת תשוקה לקדושה? האם דיאלקטיקה זו מתקיימת גם בהקשרים של קדושות מסורתיות?