הקהילות השיתופיות בישראל: אלטרנטיבה חברתית אחרת?

יום שני 22/10/12, 16:45 עד 20:00

מחצית שנות השמונים סימנו את שיאו של המשבר בתנועה הקיבוצית. באותה העת החלה לצמוח מלמטה, באופן וולונטרי ולא ממוסד, תופעה חברתית חדשה של קיבוצים עירוניים וקהילות שיתופיות שהקימו צעירים – קיבוצניקים ועירונים – שביקשו לעצב מודלים חברתיים חדשים בתוך המרחב העירוני. בישראל חיות כיום יותר ממאה קהילות, חילוניות ודתיות, והצפי הוא לכמאתיים קהילות בעוד שנים אחדות. המודלים הקהילתיים ורמות השיתוף שונים ומגוונים, אך למרבית הקהילות מכנה משותף: השקפת עולם משימתית ומעורבות חברתית עמוקה בסביבתן. 
נוכח מגמה מתרחבת זו, יש מקום לעיון מעמיק בשאלות כמו: האם מדובר בצמיחתה של תנועה חברתית בעלת סדר יום משותף, או באוסף מקרי של קבוצות וקהילות בעלות סדרי יום שונים? האם ריבוי הקהילות בתוך הערים הוא מענה לקריאות לכינונה של חברה המושתתת על צדק חברתי, דוגמת אלה שנשמעו במחאת קיץ 2011, והאם יש למגמה זו כוח לסחוף המונים – או שהיא נידונה להישאר תנועת מעטים חתרנית? 
שאלות אלו ואחרות יידונו בכינוס לרגל מלאות חצי יובל להקמתם של כמה מראשוני הקיבוצים העירוניים בישראל.