English Logo
דרך צלחה וברוך הבא
  • ב-1986 החליף מר איווַר סַמרֶן את אוסקר ון ליר המנוח בתפקיד יושב ראש מועצת המנהלים של קרן קבוצת ון ליר. הוא היה האדם הראשון שאינו מבני משפחת ון ליר שהחזיק במשרה זו. החודש, לאחר 22 שנה בתפקיד, הוא יפרוש. במסגרת תפקידו, כיהן סמרן שנים רבות בחבר הנאמנים של מכון ון ליר בירושלים ואף כיהן בתפקיד יושב ראש חבר הנאמנים.
  • וילפרד גריקספור התמנה ליושב ראש קרן קבוצת ון ליר ב-12 ביוני 2008, במקום איוור סמרן. כיום וילפרד גריקספור הוא מנהל אמריטוס בחברת מקינזי ושות', חבר בהנהלת קרן PharmAccess באמסטרדם וכן הוא חבר בהנהלת המכון למחלות מידבקות של אוניברסיטת מַקַרֶרֶה בקמפלה שבאוגנדה.
קרן קבוצת ון ליר היא גוף פילנתרופי התומך בפעילויות של קרן ברנרד ון ליר, מכון ון ליר בירושלים והסינמטק ומרכז הסרטים בירושלים. חברת הון הסיכון הישראלית Docor International Management נמצאת בבעלות מלאה של קרן קבוצת ון ליר.


מכון ון ליר בירושלים מברך את חוקריו על הצלחותיהם האחרונות

  • פרופ' יצחק גל-נור זכה בפרס האגודה הישראלית למדע המדינה על ספר הלימוד הטוב ביותר, מינהל ציבורי בישראל: התפתחות, מבנה, תפקוד ורפורמות.

  • ד"ר טל כוכבי זכתה בפרס בהט מטעם אוניברסיטת חיפה על כתב היד המקורי הטוב ביותר במחקר אקדמי בעברית לשנת 2008, שנקרא בין ריקוד לאנתרופולוגיה. הספר יראה אור בהוצאת אוניברסיטת חיפה בתוך שנה.
יוזמות חדשות
  • מלגות עמית לפוסט-דוקטורט ע"ש פולונסקי
    מכון ון ליר בירושלים גאה להודיע על פתיחת תוכנית פוסט-דוקטורט, במימון נדיב של קרן פולונסקי. שתי מלגות עמית יוענקו בכל תחום של מדעי הרוח או החברה, לתקופה של עד חמש שנים, החל מ-1 באוקטובר 2008. מלגות העמית מעניקות גמלה שנתית בסך ארבעים אלף דולר, שתתחדש מדי שנה. בכפוף להצגת התקדמות במחקר הנערך במכון. פרופ' גבריאל מוצקין, מנהל מכון ון ליר בירושלים, אמר: "תוכנית זו תמלא את ייעודו המקורי של המכון ותביא חוקרים צעירים הנמצאים בחוד החנית של תחום מחקרם, שישכילו את חוקרי המכון ועם זאת יצאו נשכרים מן ההקשר הייחודי של המכון".
    שמות העמיתים שנבחרו לזכות בכבוד זה יוכרזו בהמשך החודש.
  • קריאה פומבית להצעות פרויקטים. השנה, זו הפעם הראשונה, פרסם מכון ון ליר בירושלים הודעה באתר האינטרנט של המכון ובעיתונות הישראלית כי הצעות לפרויקטים לשנה הבאה יתקבלו בתהליך הגשת הצעות מקוון, פתוח לציבור. הוגשו יותר ממאתיים הצעות והן נבחנות כעת לקראת שנת 2009.
פרסומי מכון ון ליר בירושלים בעת האחרונה
  • המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים מחברת רווחה לחברת שוק: מצוקה כלכלית בקיבוץ
    עורכים: מיכל פלגי ודני זמיר
  • משחקי זיכרון: תפיסות זמן וזיכרון בתרבות היהודית
    עורך: יותם בנזימן. בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • לאום מלאום: עיונים בשאלות של זהות לאומית, עם ולאומיות
    עורכים: נפתלי רוטנברג ואליעזר שביד. בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • תיאוריה וביקורת מס' 31, חורף 2007 / 40 ל-67
  • Failure of the Middle East Peace Process? A Comparative Analysis of Peace Implementation in Israel/Palestine, Northern Ireland and South Africa, Guy Ben-Porat, ed., 2008.
    296 עמודים, בשיתוף Palgrave Macmillan.
סיקור בתקשורת בעת האחרונה:
בעקבות הפיגוע הטרגי בישיבת מרכז הרב בחודש מרס 2008, פרסם הרב נפתלי רוטנברג מאמר בשם "Appropriate response to killings rests in Torah" ב-Jewish Journal of Greater Los Angeles, בכתובת www.jewishjournal.com. אפשר להשיג את המאמר ברשות ה-Jewish Journal of Greater Los Angeles בכתובת: http://www.jewishjournal.com/ articles/item/appropriate_response _to_killings_rests_in_torah_20080328/

בגיליונות הבאים של הידיעון נביא קישורים לכתבות בעיתונות העברית.

הידיעון יוצא לאור מדי ארבעה חודשים.

כתבה: הריאט גימפל
תרגמה מאנגלית: איילת סקסטין

תוכנית "חוקר אורח" היוקרתית התחדשה במרס:
תשובה לנאום רגנסבורג 2006 של האפיפיור בנדיקטוס ה-16


פרופ' דייוויד נירנברג

סדנה במכון ון ליר בהשתתפות החוקר האורח הנכבד, פרופ' דייוויד נירנברג
דבריו הפרובוקטיביים של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בעניין האסלאם בנאומו ברגנסבורג ב-2006 עמדו במוקד הרצאה שנשא לפני עמיתי מכון ון ליר בירושלים פרופ' דייוויד נירנברג, פרופסור להיסטוריה ומחשבה חברתית של ימי הביניים מאוניברסיטת שיקגו.
פרופ' נירנברג אפיין את הנאום כביטוי של דעה דיאלקטית על ההיסטוריה של הנצרות, האסלאם והיהדות, והצביע על שורשי הדעה הזאת בתיאולוגיה הנוצרית ובפילוסופיה של הגל.
בהמשך לניתוח ההיסטורי והפילוסופי שערך, הציג פרופ' נירנברג לפני עמיתי מכון ון ליר בירושלים ניתוח של השלכות נאום רגנסבורג על עתיד היחסים בין אירופה, האסלאם והיהדות. דבריו של נירנברג עוררו דיון באשר לכוונותיו המשוערות של הנאום.
הרצאה זו היתה הראשונה במסגרת תוכנית "החוקר האורח" של מכון ון ליר, שחידש השנה מנהל המכון פרופ' גבריאל מוצקין. פרופ' נירנברג היה אורח המכון ב-10 וב-11 במרס 2008. הוא נפגש עם עמיתים ועם חוקרים במכון ון ליר בירושלים שביקשו לדון עמו במחקריהם וללמוד מדבריו. בנוסף להרצאתו, ערך גם סמינר לחוקרי המכון על תפקיד האסלאם ועל תפקיד היהדות באירופה הנוצרית.

פוסט-חילוניות: חלק ראשון


ד"ר יוכי פישר
בדיון בנושא תהליכי חילון והדתה: ניסיון לפרספקטיבה השוואתית יהודית-נוצרית הציעה ד"ר יוכי פישר נקודת מבט ישראלית, וטענה כי ביטויים לאומיים הפכו לבלתי נפרדים מטקסטים ומסבטקסטים דתיים. חילוניות הפכה לתופעה (או תהליך) העומדת ביחס לדת. הרצאה זו נישאה בחודש מאי בסמינר ון ליר 2008 - פוסט-חילוניות: חלק ראשון.
מדי שנה סמינר ון ליר מציע לחוקרים ולעמיתים במכון ון ליר בירושלים במה נרחבת להציג מידע על פעילויות המכון הקבועות, במטרה לקדם את הידע האוניברסלי על החוויה הישראלית. בכל מושב אחד מעמיתי המכון נושא הרצאה ואחד האורחים מגיב לדבריו.
נושא הסמינר השנה יהיה מושג הפוסט-חילוניות. משתתפי הסמינר יבררו את משמעות המושג בהקשרים פוליטיים, תרבותיים וחברתיים שונים, ויפנו את תשומת לבם למשמעות המונח בעבור התרבות והפוליטיקה היהודיות/ציוניות המודרניות. עמית מכון ון ליר בירושלים, פרופ' כריסטוף שמידט, מסביר כי המושג "פוסט-חילוניות" מגדיר יחס חדש בין התרבות החילונית לבין הדת: "הוא יוצר אינטרקציה חדשה בין השיח החילוני לבין השיח הדתי, שבה 'פוסט-חילוניות' מגדירה תחום חדש במונחים של פוליטיקה תרבותית ובמונחים של תיאולוגיה פוליטית, וללא ספק מושפעת מהופעת האסלאם הפוליטי. אולם, בניגוד לתמונה הפשטנית של התנגשות בין שתי תרבויות גלובליות - המערב החילוני והמזרח הדתי - פרספקטיבה פוסט-חילונית חושפת את הדיאלקטיקה הפנימית של שניהם, כלומר את נוכחותה של דת, ואפילו דת פונדמנטליסטית, בשיח המערבי החילוני. כמו כן היא חושפת את האפשרויות החילוניות של תרבות האסלאם".

אידיאולוגיה אחרי פוסט-סטרוקטורליזם: סדנת ון ליר לחוקרים צעירים


ד"ר איזק ספורטה (משמאל), פרופ' גד אלגזי, סדנת מרס 2008

פרופ' אן סטולר, מאי 2008
השנה התמקד הסמינר שנערך במרס בבחינה של "עבודה ואידיאולוגיה" והיחסים ביניהן. הועלו שאלות, בין היתר מפי פרופ' גד אלגזי, בעניינים הקשורים למקצועות השירות ולהתפתחות ההיסטורית של עמדות כלפיהם בחברה המערבית. בסדנה משתתפים חמישים סטודנטים לתארים מתקדמים ומרצים שמחקריהם מבוססים על התיאוריה הביקורתית העכשווית ומחויבים לה. הסדנה החלה בקיץ 2005 בסמינר בן שלושה ימים שעסק בלימודים פוסטקולוניאליים. לאחר מכן הוחלט למסד את הסדנה ולקיים שני סמינרים בשנת הלימודים, בנוסף לסדנת הקיץ השנתית.
בסדנת האביב בחודש מאי הרצתה פרופ' אן ל' סטולר מן ה-New School for Social Research, חוקרת אורחת במכון ון ליר בירושלים. בהערה אוטוביוגרפית המופנית אל החוקרים הצעירים ציינה כי בתחילת דרכה האקדמית בשנות השישים, עיסוק במקצוע אינטלקטואלי היה חלק בלתי נפרד מפעילות פוליטית.
האם אפשר ליישם היום אידיאולוגיה בדרך אנליטית? - זוהי השאלה שעמה יתמודדו החוקרים הצעירים במכון ון ליר בקיץ זה. כדי להידרש לשאלה זו, סדנת ון ליר לחוקרים צעירים בקיץ 2008 תפתח בלימוד האידיאולוגיה כחלק מן המסורת המרקסיסטית, ותמשיך בלימוד טקסטים והוגים הקוראים תיגר על המסורת המרקסיסטית וסוטים ממנה.


סימפוזיון על מקורות המיתולוגיה הישראלית: לא כנענים, לא צלבנים מאת פרופ' דוד אוחנה


פרופ' דוד אוחנה
יש ראיות להשפעתו של רצף טקסטואלי המשתרע מ"הנה האיש" של ניטשה עד להוגים פוסט-ציוניים על התפתחות הזהות הישראלית. על פי הניתוח שמציע פרופ' דוד אוחנה בספרו החדש, לא כנענים, לא צלבנים (בהוצאת כתר), התפתחויות אלה מעוררות הן את האידיאולוגיות של החזונות הפוליטיים החילוניים והן את חזונות המחנה הפוליטי הימני הדתי. מתוך השוואה בין הציונות לבין הצלבנים ומתוך תיאור תגובותיהם של יושבי האזור אל הצלבנים - הן תגובות של פחד והן עמדה של התרסה כנענית - פרופ' אוחנה חושף את המנעד הרחב של מקורות המיתולוגיה הישראלית. בסימפוזיון שנערך במכון ון ליר בירושלים ב-28 באפריל 2008, התייחסו שני פאנלים של עיתונאים, פוליטיקאים ואנשי רוח, המייצגים את השמאל ואת הימין, לסוגיות העולות מן הספר.


חנן פורת
במושב הראשון השתתפו אורי אבנרי, פרופ' זאב צחור וחנן פורת, ולאחריו התקיים מושב בהשתתפות אלי עמיר, חיים באר ויהושע סובול. משכה את תשומת הלב אזהרתו של סובול לקהל: "כל אנלוגיה היסטורית הרי היא אי-הבנה של ההיסטוריה". הוא הביא בתור דוגמה להבנה שגויה של ההיסטוריה את ההמעטה בערך השפעותיה של התנועה הקיבוצית על המדינה המתפתחת, הבנה שצמחה בעקבות השפעות הפוסט-ציונות. סובול טען שתפקיד הקיבוץ במאבק לשוויון בין-מגדרי חייב לקבל את המקום הראוי לו בהיסטוריה של המדינה המתפתחת.


אלי עמיר (משמאל), חיים באר

אורי אבנרי


כנס על ארכיאולוגיה, מורשת ומשא ומתן על גבולות

אתרים וממצאים ארכיאולוגיים אולי אינם מכשול בדרך לקביעת גבולות סופיים בין ישראל למדינה פלסטינית, אולם יהיה צורך להתחשב בהם במהלך כל משא ומתן. צוותי ארכאולוגים פלסטיניים וישראליים כבר נושאים ונותנים על עניינים אלה בתיווכם של הארכיאולוגים רן בויטנר מהאוניברסיטה של קליפורניה בלוס אנג'לס ולין שוורץ דוֹד מהאוניברסיטה של דרום קליפורניה. ביום שלישי, 8 באפריל 2008, הציגו הצוותים את מחקריהם ואת מצבו הנוכחי של המשא ומתן ביניהם, לפני קבוצה של כשבעים ארכיאולוגים ישראלים שהתכנסו במכון ון ליר בירושלים.

המחקר לא קיבל גושפנקא רשמית מן הממשלה, אולם הממשלה מודעת היטב להקמת מאגר נתונים של אתרים וממצאים ארכיאולוגיים ולמאמצים שהתקיימו בעקבות הקמתו לשאת ולתת על הסכם. קומרן, שם נתגלו מגילות ים המלח, והר עיבל, שבו בנה יהושע את המזבח לה' הם שתי דוגמאות לאתרים שסביר כי יהיו בשטחה של מדינה פלסטינית עתידית. ההסכם המוצע והחוק הבינלאומי יחייבו את ישראל לוויתורים רבים. מאגר הנתונים כולל יותר מ-1,500 אתרים ועשרות אלפי ממצאים.

פרויקט התיעוד

כ-220 פרויקטים של מכון ון ליר בירושלים ויותר מ-1,800 תוצרים של פרויקטים אלה, מסוף שנות החמישים ועד היום, תועדו בארבע השנים האחרונות בידי נדב אבן-חורב מסגל מכון ון ליר. התיעוד מספק כלים ללמוד מן העבר ולתמוך בהחלטות על העתיד. הפרויקט הניב זיכרון ארגוני המצביע על מגמות בפעילויות מכון ון ליר ושופך אור על תרומתו בהיותו ארגון המתווך בין האקדמיה לבין החברה בישראל. . התיעוד נגיש כעת לשימוש עמיתי מכון ון ליר בירושלים ועובדיו.

נקודות ציון מן העת האחרונה בתוכניות ארוכות טווח

התוכנית לכלכלה וחברה, פורום השולחן העגול


שר האוצר לשעבר של שוודיה, חבר הפרלמנט פאר נודר
התוכנית לכלכלה וחברה קיימה באפריל מפגש "שולחן עגול" עם שר האוצר השוודי לשעבר, חבר הפרלמנט פאר נודר. השר לשעבר הציע לבנות מחדש גשרים חברתיים אמינים כדי לנצח את הגלובליזציה. בתגובה להרצאתו "המודל הסקנדינבי- דוגמה לחיקוי?" הציג עמית מכון ון ליר בירושלים, פרופ' אביה ספיבק, את מחקרו שערך עם פרופ' נתן זוסמן בשאלה איזה מודל לישראל? כמו כן, עמיתת מכון ון ליר הגב' לאה אחדות הציגה את נתוניה על התפתחויות חברתיות: ישראל 2001--2006.


שר האוצר לשעבר של שוודיה, חבר הפרלמנט פאר נודר עם משתתפי "השולחן העגול"
עוד מפגש "שולחן עגול" נערך מטעם התוכנית לכלכלה וחברה לבקשת האגודה לזכויות האזרח בישראל. הצוות המשפטי של האגודה לזכויות האזרח ביקש לשמוע את דעתם של חברי "השולחן העגול" על הפרספקטיבות הכלכליות, לצורך הטיוטה שלפני האחרונה להצעת החוק לדיור מוגן שהיא מתעתדת להגיש.


פרופ' אביה ספיבק (משמאל), שחר בן נתן, נציגי האגודה
לזכויות האזרח (ברקע), פרופ' משה יוסטמן, לאה אחדות


שולחן עגול על ישראלים, פלסטינים ושיתוף פעולה בים התיכון


מר אשרף אל-עג'רמי (משמאל) ופרופ' גבריאל מוצקין
פורום חדש זה בראשותה של ד"ר ענת לפידות-פירילה, המתואם בידי הריאט גימפל, מזמין אנשי רוח ואישים פוליטיים פלסטינים מובילים לדבר בפני קבוצה של כעשרים ישראלים בעלי השפעה, ביניהם אנשי עסקים, מחוקקים, נציגים בכירים של המגזר הציבורי ושל המגזר הפרטי, אקדמאים וחוקרים. האורחים המרצים מעוררים את הישראלים לדון בסוגיות בוערות שיש בהן עניין סוציו-פוליטי, כלכלי ותרבותי לאוכלוסיית הרשות הפלסטינית. בפברואר הרצה בפני השולחן העגול מר אשרף אל-עג'רמי, השר לענייני אסירים, נוער וספורט ברשות הפלסטינית.


ד"ר בשיר בשיר (משמאל), ד"ר ענת לפידות-פירילה, מר ג'יבריל רג'וב, פרופ' גבריאל מוצקין
לפני זמן קצר הרצה מר ג'יבריל רג'וב לפני "שולחן עגול" זה. רג'וב, חבר מועצת המהפכה של הפת"ח, שהה 17 שנים בבתי כלא בישראל עד 1998, לאחר מכן עמד בראש שירות הביטחון המסכל בגדה המערבית, וכן שימש יועץ לביטחון לאומי של הרשות הפלסטינית. במסגרת "השולחן העגול", המשתתפים הישראלים מבטאים מגוון תגובות המייצגות מגזרים שונים של החברה הישראלית, הרחק מאור הזרקורים של אמצעי התקשורת.

כנס לכבוד חתן פרס ישראל, פרופ' דוד הלבני


אולם הכנסים המלא במכון ון ליר בירושלים, כנס לכבוד פרופ' הלבני, 25 במאי 2008
ב-25 במאי 2008 נערך כנס לכבוד חתן פרס ישראל היוקרתי בתחום התלמוד, פרופ' דוד הלבני. את הכנס ארגנה דפנה שרייבר, מנהלת המטריה למחשבה ולתרבות יהודית בזמננו במכון ון ליר בירושלים. ראש המכון פרופ' גבריאל מוצקין ויו"ר המטריה למחשבה ולתרבות יהודית הרב פרופ' נפתלי רוטנברג פתחו את הכנס ולאחריהם נשא דברים עמית מכון ון ליר, ד"ר אביעד הכהן. השופט העליון בדימוס מישאל חשין היה גם הוא בין המשתתפים שתרמו לתוכנית, וציין את ערכו הרב של התלמוד בפני עצמו - בנפרד מן הדת - ובתור מקור למשמעות אינטלקטואלית עכשווית.

כתבה: הריאט גימפל.
תרגמה מאנגלית: איילת סקסטין.