האנתרופוקן – עידן האדם

האנתרופוקן – עידן האדם

אנחנו חיים בעידן שבו ההשקפות שלנו על הטבע משתנות. בעבר הטבע ניצב מול המתורבת, הביתי והחברתי. כיום, עם התקדמות המדע וההתפתחויות הטכנולוגיות, הניגוד בין הטבעי והלא-טבעי הולך ומיטשטש, הולך ונעלם. אובייקטים דיגיטליים "חכמים", טכנולוגיות רבייה חדשניות, סביבות וישויות מדומות, פתרונות רובוטיים במגוון תחומים, מיפוי הגנום האנושי – אלו רק דוגמאות אחדות לכוחות משני-מציאות שיש למדע היום. טביעת היד האנושית ניכרת בכל רובד של הטבעי כך שהמושג עצמו מאבד ממשמעותו. השפעת האנושות על הטבע כה דרמטית עד כי יש הסבורים שאנו חיים בעידן גיאולוגי חדש, עידן האדם – האנתרופוקן – עידן שסימן ההיכר שלו הוא חותמה העז של הפעילות האנושית בפלנטה.

מכון ון ליר מבקש לבחון את השינויים שהאנתרופוקן מחולל בתרבות שלנו. הנחת היסוד שלנו היא כי האנתרופוקן אינו נוגע רק בשינוי אקלימי, אלא גם בשינוי מהותי ובהרחבה של מה שאנחנו מבינים כ"ציוויליזציה": מדעי המוח מציעים הבנה חדשה של רגשות ואפילו של תפיסות מוסריות; הידע הגנטי מאתגר את מושגי השארות ואת תפיסת העצמי; הסביבות המדומות מבלבלות בין מציאות לבין יצירת מציאות; מהפכת התקשורת הדיגיטלית מזרימה אלינו מידע ללא הרף; חלק גדול מהאינטראקציה שלנו נעשה באמצעות חפצים, תוך כרסום הולך וגובר ביחסים האנושיים הבלתי אמצעיים; והסביבה הביתית והעירונית שלנו נבנית באמצעות מעקב, ניתוח ותקשורת בין עצמים שנחשבו פעם דוממים.

היחסים החברתיים שלנו מנוהלים יותר ויותר מול רובוטים, מכשירים חכמים, וסביבה אינטראקטיבית. במקביל, המחשבה הפוליטית שלנו הופכת להיות רגישה יותר לחייהן של ישויות לא אנושיות, כמו חיות וצמחים. אנחנו מפתחים אתיקה חדשה בנוגע להתנהלות חיי היומיום במציאות צרכנית פוסט-מודרנית. אנחנו נמנעים מפעולות עם חותמת פחמן כמו טיסה או אפילו משלוחים, אנחנו מבינים את האחריות של פעולותינו על דורות עתידיים שלא נפגוש לעולם, אנחנו מחשיבים את הסביבה לגורם בעל משמעות בהסדרים פוליטיים. כל אלה מצמיחים, באופן ספורדי, אתיקה חדשה של החיים האנושיים.

תמת "מדע, טכנולוגיה וציוויליזציה" במכון ון ליר מנסה להתמודד עם שאלות שונות הקשורות לעידן האנתרופוקן, כגון: מקומו של האדם מול הטבע ולשאלות של בריאה, הכחדה, שימור, גורל, אחריות, חטא ועונש; מעמדם האתי והמשפטי של "טרום עוברים עודפים" במרפאות הפריה חוץ גופית; האתגרים הרגולטיביים והאתיים העומדים בבסיס הקמת מאגרי מידע גנטיים לאומיים; ועוד.

 

פורסם: 27.7.2020
כתב: חגי בועז
צילום: h heyerlein

 

לכתבות נוספות >>>

הצטרפות לרשימת התפוצה