יום זכויות האדם הבינלאומי 2020

יום זכויות האדם הבינלאומי 2020

לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי, החל בעשרה בדצמבר ומציין השנה 70 להכרזתו, ריכזנו מספר המלצות צפייה וקריאה מתוכני המכון.

 

לצפייה:

מגפת הקורונה הציגה מפגן של סולידריות אנושית יוצאת דופן, אבל לא עבור כולם. מהגרים, פליטים וקבוצות מיעוטים חוו אפליה גוברת והרעה של תנאיהם, הרעועים מלכתחילה. כיצד אפשר לכלול גם מהגרים, שהם שליש מאוכלוסיית העולם כיום, כחלק מהקהילות המקומיות שלנו ולהפסיק לראות בהם איום או נטל?

האמן הסיני, האוצר והפעיל החברתי הנודע איי ווייוויי, ואיב דאקור, מנכ"ל ICRC (הצלב האדום), בשיחה עם לי ירון, כתבת הרווחה והפנים של הארץ.

מהם הערכים המוסריים שיש להביא בחשבון בשאלת יצוא ביטחוני מישראל? מה מקומה של מורשת ישראל במערך השיקולים? מהו היחס הנכון בין האינטרסים הביטחוניים, הדיפלומטיים והכלכליים של מדינת ישראל לבין ביטחונם ושלומם של אזרחים במדינות אחרות? האם וכיצד יש לאזן בין הדרישה לשמירה על חשאיות לבין הצורך בשקיפות ובפיקוח בנוגע ליצוא נשק?

הכנס נערך בשיתוף עם ארגון רבני בית הלל, והוקדש לסוגיית יצוא הנשק מישראל ולבחינת השאלות הערכיות שהיא מעלה.

 

לקריאה:

מאז תחילת משבר הקורונה המכון ומרכז אדוה, בתמיכת קרן פרידריך אברט, עוקבים אחר ההשפעות הייחודיות של מגיפת הקורונה והמשבר הכלכלי על נשים בישראל. קראו את הדוח המלא.

כל המדינות המכנות עצמן "מערביות" יישמו בעשורים האחרונים צעדי מדיניות שמטרתם למנוע כניסת פליטים ומהגרים אחרים לשטחן. אמנם "הצלחתן" בדרך כלל מוגבלת יותר מזו של ישראל, בין היתר לנוכח תנאיה הגאו-פוליטיים הייחודיים של המדינה, אך בשורה התחתונה פחות מעשרים אחוז מהפליטים בעולם מצליחים להגיע למדינות העשירות והמפותחות ביותר. אם המהלך הישראלי מול סודן יצלח, זו תהיה הזדמנות נוספת לתהות: האומנם המדינות העשירות ביותר בעולם עתידות "לשלם את המחיר"?

עליית זכויות האדם בתקופתנו סימנה התקדמות היסטורית חשובה, אך נלווה לה אובדן של מסורת אתית ופוליטית עשירה שמפרטת את חובותיהם של אזרחים ומדינות כלפי אחרים. בעידן של שינויי אקלים הרסניים ואי-שוויון גלובלי עמוק, יש לאזן את האינדיבידואליזם של זכויות האדם עם פוליטיקה חדשה של חובה קולקטיבית.

החלת החוק הישראלי בבתי המשפט הצבאיים בשטחים היא חלק מתהליך רחב יותר, והיא מסמנת את ההבנה שכיבוש השטחים אינו עוד מצב זמני וחולף. המאמר עוקב אחר התפתחות התופעה, שתחילתה בתגובה לאינתיפאדה הראשונה והמשכה כרוך בהתמוטטות התקוות שנתלו בהסכמי אוסלו. החלת החוק היא חלק מתנועה רחבה יותר לעבר סיפוח דה-פקטו של השטחים ויצירת מערכת מאוחדת בשליטה ישראלית. ההחלה החלקית והבלתי פורמלית של החוק הישראלי באמצעות פסקי הדין של בתי המשפט הצבאיים מאפשרת את מערכת היחסים המיוחדת, המעין-קולוניאלית, בין מערכת המשפט הישראלית האזרחית לזו הצבאית בשטחים. מערכת יחסים זו משמרת את המשפט בשטחים כחיצוני למשפט בישראל, ועם זאת מכילה אותו אל קרבה.

 

לצפייה באנגלית:

The rise of nation-states and concurrent projects for establishing unitary national identities have affected many languages by reducing them to minority status. As strong symbols of ethnic identity, languages of minorities have become the most obvious targets of nation-states. In this event Kurdish writer Firat Cewerî speaks about the difficult journey of Kurdish literature in Turkey under draconian state policies geared toward the suppression of the Kurdish language, and his personal experience as a Kurdish writer. Palestinian writer Fida Jiryis provides a comparative look at the Turkish and Israeli cases by detailing her journey as a Palestinian writer producing in Arabic.

 

פורסם: 10.12.20

כתבו: דניאל יונס ותמר עבאדי

תמונה: אתר יום זכויות האדם של האו"ם

לכתבות נוספות >>>

 

הצטרפות לרשימת התפוצה