מעבר לסגר: ביו-אתיקה בזמן קורונה

מעבר לסגר: ביו-אתיקה בזמן קורונה

הנתונים העדכניים מהעולם מראים כי נכון לכתיבת שורות אלו נדבקו בנגיף הקורונה יותר מ-29 מיליון איש ברחבי הגלובוס ויותר מ-900,000 בני אדם נפטרו כתוצאה ממנו. ישראל, כמו מדינות רבות בעולם, חווה מה שמכונה "גל שני" של המחלה. על רקע זה צף ועולה שוב ויכוח נוקב בין המצדדים בסגר כללי לצורך הגנה על הציבור כולו, לבין המתנגדים לו בשם הפגיעה בחירויות הפרט.

במאמר שפורסם באוגוסט האחרון בעלון ביו-אתיקה, ד"ר חגי בועז ופרופ' נדב דוידוביץ' דנים במצב המשברי שאנו מצויים בו. המאמר מציע ניתוח, שבאמצעותו ניתן להבין את מחלוקת "שאלת הסגר" כמייצגת שתי השקפות אתיות שונות – הביו-אתיקה הליברלית אל מול הביו-אתיקה של בריאות הציבור. בעוד הביו-אתיקה הליברלית מדגישה את חירות היחיד, זכויותיו ובחירותיו האישיות, הביו-אתיקה של בריאות הציבור מדגישה ערכים קולקטיביים יותר, כמו סולידריות וטובת הכלל.

עד פרוץ המגיפה הנוכחית רווחה בעולם הרפואה הביו-אתיקה הליברלית, והקשר בין חברה לבריאות נתפס בעיקר במונחים אינדיבידואליים – זכויות המטופל וחובות הרופא כלפיו באופן אישי. אך נראה כי בחודשים האחרונים מתחזקת יותר ויותר הביו-אתיקה של בריאות הציבור, ולפיה המטופל אינו רק האדם הבודד, שעל זכויותיו יש לשמור, אלא גם האוכלוסייה שיש להגן עליה. בעידן הקורונה, הקשר בין בריאות לחברה מוגדר על פי מטרות של מניעה והכלה ושל חוסן קהילתי בכל הרמות. פערי הנגישות של אוכלוסיות שונות לתנאים בסיסיים, כמו סניטציה, מים, חשמל וטיפול רפואי, עומדים בבסיס המגמה הביו-אתית הזו. למעשה, מובילי המגמה לוקחים בחשבון לא רק את האספקטים הבריאותיים, אלא גם את הממדים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של המגיפה.

משבר הקורונה משנה סדרי עולם, אך קשה לחזות את המציאות החדשה שתיוולד מתוך הטלטלה הנוכחית. האם לאחר תום המשבר תחזור הביו-אתיקה הליברלית לקנות לה שביתה כהיגיון הנורמטיבי המוביל? או שאולי הקורונה תבשר על שינוי פרדיגמטי ומחשבה מערכתית מחודשת על אודות בריאות וחולי, ותאיץ את בנייתן של נורמות ופעולות ציבוריות במטרה להתמודד עם אתגרים בריאותיים שהפרט אינו יכול להם לבדו?

ימים יגידו, ועד אז ניתן להרחיב את הקריאה באופן ממוקד על ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל ובאופן מקיף יותר על אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי בתחום הבריאות ובתחומים אחרים. ניתן גם לצפות בהרצאה על איכות הבריאות בישראל שהתקיימה במכון כבר לפני 13 שנים, ונראה כי ברובה עודנה רלוונטית.

פורסם: 14.9.2020
כתבה: יעל שלו-ויגיסר
צילום: Hush Naidoo

לכתבות נוספות >>>

הצטרפות לרשימת התפוצה