עבודה בבית, עבודה מהבית

עבודה בבית, עבודה מהבית

מגֵפת וירוס הקורונה הביאה לשינויים רבים בשוק העבודה. אחד מהבולטים בהם הוא המעבר לעבודה מהבית. חבָרות ומוסדות רבים מצאו את משרדיהם חסרי תועלת בזמן שהוכרז הסגר הכללי, ולנוכח זאת התארגנו ואִפשרו לעובדיהם, במהירות וביעילות, לעבוד מהבית. קשיים מעשיים נפתרו והתנגדויות עבר התמוססו אל מול הצורך לשרוד כלכלית. אבטחת מידע, ציוד מִחשוב, תקשורת צוותית, פיקוח ואמון – כל בעיה ופתרונה המיידי. העיקר שאפשר יהיה להמשיך לעבוד. הוראה, שירותי בנקאות, טיפול רפואי ופסיכולוגי, פיתוח טכנולוגי, ניהול עובדות ועובדים, פעילות גופנית, כנסים והרצאות – הכל עשינו מהבית ובהצלחה רבה. האפשרות לעבודה מהבית, באופן מלא או חלקי, אומצה בידי מקומות עבודה רבים כפרקטיקה בלתי נמנעת שנבעה, בין השאר, מסגירת מוסדות החינוך ומהאילוץ של הורים לילדים קטנים להישאר עימם בבית.

אולם האילוצים המרובים של חיי משפחה לא זכו קודם לקורונה להתחשבות משמעותית ולמענה הולם מצד המדינה או מקומות העבודה. לפני מרץ 2020, ניסיונות לעודד עבודה מהבית כדי לסייע להורים (בעיקר לאימהות) לשלב בין עבודה בשכר לחיי משפחה, נשללו ונהדפו שוב ושוב בתירוץ זה או אחר, ועבודה מהמשרד נחשבה הכרחית. ניסיונות אלו הביאו במקרה הטוב לפרקטיקה של יום אחד בשבוע מהבית, או זכו למעמד של פיילוט נצחי, תוך דרישה לזמינות מלאה בכל שעה למי שעובדים במשרד.

בזמן הקורונה ההתנגדות העזה הזו התמתנה. האם משום שבעבר הצורך לעבודה מהבית היה בעיקר של נשים, ואילו במשבר הנוכחי הצורך הפך לנחלת הכלל, של נשים ושל גברים כאחד? האם ייתכן כי עד כה היה ערבוב בין עבודה מהבית לעבודה בבית? ואולי זה בגלל שעיקר מי שמבצעות את העבודה בבית (עבודות הטיפול ומשק הבית) הן נשים?

העבודות בבית זכו לכינוי "עבודות שקופות" (עבודות שאינן מוכרות או מתוגמלות כעבודה); הן מבוצעות ברובן בידי נשים והן מעצבות במידה רבה את חיי העבודה שלהן. החלוקה הלא שוויונית של העבודה השקופה בין אימהות לאבות היא מההסדרים החברתיים העיקשים ביותר, ומעט מדי השתנה בתחום זה לאורך השנים. סדרת מחקרים שנערכה על ידי מרכז שוות לקידום נשים במכון ון ליר והמכללה האקדמית תל אביב יפו בחנה פרקטיקות שונות של עבודות שקופות, הן בבית והן במקום העבודה, ואת השלכותיהן על החיים התעסוקתיים והמשפחתיים של נשים וגברים בישראל. באתר "יודעת – מרכז ידע נשים ומגדר" אפשר למצוא מגוון פרסומים העוסקים בנושא, בישראל ובמדינות רבות נוספות, כולל בתקופת הקורונה.

הערך הכלכלי של העבודות השקופות למדינה הוא אדיר, אך הוא אינו בא לידי ביטוי במדדים הכלכליים הלאומיים (התמ"ג, למשל). כך זוכה המדינה פעמיים על חשבונן של נשים: כמעסיקה הגדולה במשק היא לרוב משלמת לנשים בממוצע פחות מאשר לגברים על עבודתן בשכר, ובמקביל אינה מכירה בעבודה שהן עושות בבית – סימבולית, או כספית, או בכל צורה שהיא.

ברוכים הבאים כל העובדים החדשים מהבית. אנחנו עובדות בבית מאז ומתמיד.

 

בקרוב יקיים המכון ערב דיון על עבודות שקופות בתקופת הקורונה. ערב הדיון יועבר בשידור ישיר בפייסבוק וביוטיוב. למגוון הרצאות ודיונים שנערכו בנושא בעבר, ראו כאן.

 

פורסם: 27.7.2020
כתבה: הדס בן אליהו
צילום: engin akyurt

 

לכתבות נוספות >>>

הצטרפות לרשימת התפוצה