על הסליחה

על הסליחה

יום כיפור בפתח. זהו אחד מהמועדים החשובים ביותר ביהדות ולעם היהודי, ובמרכזו עומדת הסליחה.

נדמה שאין זמן טוב יותר לחשוב על הסליחה, על משמעויותיה הפילוסופיות ועל תפקידה הן בין אדם לחברו והן בחברה האנושית כולה. הספר לסלוח ולא לשכוח: האתיקה של הסליחה יכול לעזור בזה.

סליחה אפשרית רק במקום שבו יש עוול. ככל שהעוול גדול יותר הסליחה הנדרשת רבה יותר – אולם דווקא אז הסליחה מוצדקת פחות, משום שהפגיעה גדולה יותר. הסליחה היא אפוא מושג פרדוקסלי. כיצד אפשר לפתור את הפרדוקס הזה?

התזה המרכזית של הספר היא שסליחה שלמה היא תהליך דיאלוגי, שהפוגע והנפגע נושאים בו את זיכרון העוול בצוותא ומשקעים אותו במרקם חייהם, בלי לטשטש את אשמתו של האחד ואת הצלקות שהותיר בנפשו של האחר. זהו ניתוח לא שגרתי של מושג הסליחה, והוא מעומת עם התפיסה הפילוסופית המקובלת, הכורכת את הסליחה עם השכחה.

הספר עוסק בין השאר בהתנצלויות פומביות, בוועדת האמת והפיוס בדרום אפריקה, בזכר השואה, בנשיאת עוון, בכפרה ובטינה, בסליחה עצמית ובסליחה אלוהית, בבלתי נסלח וברעיון הנקמה, באהבה ובבגידה.

זהו ספר פילוסופי, אולם מוקדש בו מקום לא מבוטל גם לניתוח טקסטים מן התנ"ך ומן התלמוד, מן הברית החדשה ומן הספרות היפה, מחיבוריהם של סוציולוגים ופסיכולוגים ומכתבות בעיתונות היומית; שהרי סוגיות פילוסופיות עולות לא רק מכתבים פילוסופיים, אלא גם משיחם היומיומי של בני האדם.

שיימחלו טעויותינו ותתקבל סליחתנו.

גמר חתימה טובה לכולם.

פורסם: 24.9.2020
צילום:  Guillaume de Germain

לכתבות נוספות >>>

הצטרפות לרשימת התפוצה