מקומות קדושים בעידן של חילון

מקומות קדושים בעידן של חילון

כיצד מקומות קדושים יכולים לסייע במאבק במשבר האקלים? מה קדוש יותר: שער לעולם הבא או מפתן של דלת? ואיזו קדושה מחפשים תיירים יפנים בכנסייה קתולית בברצלונה? מה המשמעות של מקום קדוש בעידן של חילון?

במהלך דצמבר 2020 נערכה במכון ון ליר סדנת מחקר בינלאומית מקוונת בנושא מקומות קדושים בעידן פוסט-חילוני וגלובלי. הסדנה הפגישה קרוב לארבעים חוקרות וחוקרים, מעשר ארצות שונות, לדיונים עשירים ומגוונים בשאלת מקומם של המקום הקדוש ושל מושג הקדושה בכלל בעולם של היום. את ההרצאות המרכזיות נשאו שלושה מבכירי חוקרי הדת בעולם כיום: פרופ' רוברט אורסי (Orsi), פרופ' חוזה קזנובה (Casanova), ופרופ' קים נוט (Knott).

 

קדושה מול הכנסת

אבל למה הכוונה בעצם במושג "פוסט-חילוניות"? ומהי המשמעות של קדושה בהקשר הזה? דוגמה מקומית יכולה לעזור להבהיר זאת. 

באחת ההפגנות בירושלים בקיץ האחרון הופנו הזרקורים והמצלמות אל מפגינה שטיפסה על פסל מנורת שבעת הקנים שמול הכנסת. המפגינה, סטודנטית לעבודה סוציאלית, החזיקה שלט תמיכה במאבק חבריה למקצוע, אבל תשומת הלב הציבורית התמקדה בעובדה שפלג גופה העליון היה חשוף. המפגש בין פסל המנורה לבין הגוף הנשי העירום הוא גם מפגש בין תפיסות שונות של קדושה. מצד אחד – פעולת המפגינה עוררה זעזוע ממה שנתפס כחילול של הקדושה הדתית של הסמל; מצד שני – המפגינה ראתה בגוף הנשי סמל עוצמתי ומקודש לא פחות, שרק מעצים את קדושתו הפוליטית של סמל המנורה. גישה זו מתבטאת בדברי המפגינה עצמה (באתר "המקום הכי חם בגיהנום"): "כוחו של הגוף הנשי, והיכולת הבלתי נסבלת של א.נשים לעוות את המשמעות שלו, פשוט צועקים מההתפשטות על המנורה". התגובה הראשונה רואה בגוף החשוף ביזוי, ואילו התגובה השנייה – כוח. היחס אל המנורה כאל אובייקט מקודש נשמר בשני המקרים, אולם משמעותה של הקדושה משתנה בהתאם לדובר.ת. שינוי זה משקף טוב יותר מכל הסבר תיאורטי את מעמדה המורכב של הקדושה בעולם פוסט-חילוני.

המושג "פוסט-חילוניות", אם כן, מבקש לקרוא תיגר על הנרטיב הליניארי שלפיו האנושות נמצאת במסלול התקדמות חד-כיווני מהדת לעבר החילון (כמו שניכר בהתמדה של המנורה כסמל קדוש גם בהקשר הלאומי), כמו גם על עצם החלוקה הבינארית בין "דת" ל"חילון" (כמו שניכר בייחוס קדושה לגוף החשוף). בהתאם לכך, חילוניות ודתיות נתפסות כמושגים השלובים זה בזה, ובמובנים רבים מתכוננים זה לעומת זה. ואם כך, בעולם שבו אף מקום אינו קדוש או מחולן באופן מוחלט, ובה בעת לכל מקום, מהבית הפרטי ועד מוסדות הדת והמדינה, ניתן לייחס קדושה בהקשר מקומי או גלובלי, מה הופך מקום כלשהו לקדוש, ולמי?

 

סוגים שונים של קדושה

פרופ' קים נוט הקדישה את הרצאתה לגבולות שמגדירים מקום כקדוש. את המקום הקדוש עצמו תיארה כגבול שחוצץ בין מושגים מנוגדים, אך בכך גם מאחד ביניהם. מקום קדוש יכול להיות שער של בית קברות עתיק בלונדון, שמבדיל בין העולם הזה לעולם הבא; חקיקה בתקופת קורונה, שמפרידה בין החוקי ללא חוקי, מגבילה התקהלויות דתיות ומקדשת את החוק כנציגה של הבריאות; או מפתן דלת הבית, שנעשה אף הוא גבול קדוש בתקופת הקורונה, החוצץ בין המרחב המוגן למגפה המשתוללת. עם זאת, כשחוצים גבול קדוש – וכל הגבולות הללו אכן נחצים – המניע לחציית הגבול הוא פעמים רבות קדוש בעצמו.

*להוספת כתוביות בעברית לחצו על הסמל (c) בתחתית הסרטון

בהמשך להרצאתה של נוט, פרופ' חוזה קזנובה בחן את המקום הקדוש כנקודת מפגש של סוגים שונים של קדושה. באמצעות בחינת ההיסטוריה של אתרים קדושים בעולם, קזנובה שואל: מה קורה ליחסי דת ומדינה בתהליכי גלובליזציה? האם עלייה לרגל חייבת להיעשות מסיבות דתיות? ואיך אתר יכול להיות מקומי באופן מובהק, ובו זמנית סמל לגלובליזציה? בהרצאתו קזנובה מציב את המקום הקדוש ככזה שמאגד בתוכו את הפיזי והאידיאולוגי, החילוני והדתי, הדתי והלאומי, ובכך קורא תיגר על החלוקות הבינאריות הללו.

*להוספת כתוביות בעברית לחצו על הסמל (c) בתחתית הסרטון

פרופ' רוברט אורסי קושר את הדיון במקומות הקדושים לדיון העכשווי במשבר האקלים. מצד אחד, תופעות הטבע הקיצוניות הנגרמות בעקבות משבר זה מאיימות על מקומות קדושים, שרבים מהם נמצאים בסכנה פיזית ממש. מצד שני, הקדושה המיוחסת להם מהווה כוח רב עוצמה המגייס בני אדם לשמירה, לשיקום ולבנייה מחדש. בעזרת תובנה זו אורסי חוקר את התפקיד המוסרי, הסביבתי והפרקטי שממלאים מקומות קדושים במשבר האקלים. לדבריו, אנשים תמיד פנו לאלים בעת משבר, ובמיוחד בעת אסונות טבע, אך אולי עכשיו עצם הפנייה לקדושה תוכל למנוע אסונות טבע? במילים אחרות, האם תשומת הלב האדירה שמוקדשת לשימור ולטיפוח מקומות קדושים יכולה לעורר אותנו ליחס דומה לכל הטבע שסביבנו?

*להוספת כתוביות בעברית לחצו על הסמל (c) בתחתית הסרטון

 

פורסם: 20.7.21
כתבו: לילך קרסנטי, עידו הררי
צילום: Dave Herring

לכתבות נוספות >>>

הצטרפות לרשימת התפוצה