"מר מאני" של א.ב. יהושע

א.ב. יהושע, "הארץ" | 23.11.2021 | צילום: מולטימדיה ון ליר

לציון שלושים שנה לרומן מר מאני מאת א.ב. יהושע נערך ביוני האחרון אירוע חגיגי במכון, עם הרצאה של יהושע על השיחה החמישית בספר. לאחרונה (16.11.21) פורסמו דבריו במוסף תרבות וספרות של "הארץ". כעת הם מובאים כאן במלואם, כפי שפורסמו בעיתון:

 

מהיכן הגיע אלי מר מאני

בבחירות 77', בחירות ה"מהפך", הצטרפתי לתנועת "שלי" של לובה אליאב, ובמסגרת מסעות התעמולה של "שלי" נסענו לקלקיליה כדי להציג לפני מארחינו הפלסטינים את תוכנית שתי המדינות של מפלגתנו. התקבלנו בהדר על־ידי ראש העיר, אבל אחרי שהתבוננו במפה הציגו שאלה: "מה עם הים?! גם אנחנו רוצים ים". ללובה לא היתה תשובה. את הסצינה הזאת שתלתי בשיחה השלישית ברומאן שלי "מר מאני", שאותו התחלתי לכתוב ב-1983. יוסף מאני הולך ב-1918 אל הכפרים הפלסטיניים ומטיף להם שידרשו הצהרת בלפור משלהם. אילו התממשה תוכנית כזאת והמדינה היהודית היתה מוקמת לפני השואה, יכולנו להציל לפחות כמיליון יהודים שהיו מגיעים לארץ לפני מלחמת העולם השנייה. חלק ראשון

 

"הקול והזעם", ספרו הידוע של ויליאם פוקנר שראה אור ב-1929, נחשב בעיני רבים וטובים לפריצת דרך משמעותית ביותר בהתפתחותו של הרומן המודרני, ויש שמשווים אותו אפילו לסימפוניה השלישית של בטהובן, שבה נולדה השפה הסימפונית החדשה היכולה לספר עולם ומלואו ולא רק תרחישי חן ונועם של עולם קטן המגודר היטב מפני פגעי החיים, עולמה האידיאלי של חצר האציל או המלך. כמו סימפוניה בנוי "הקול והזעם" מארבעה פרקים. שלושת הראשונים — מונולוגים פנימיים של שלושת האחים בני משפחת קומפסון: בנג'י, קוונטין, וג'ייסון; ואילו במרכז הפרק הרביעי, הכתוב כולו בגוף שלישי, מככבת בעיקר דילסי, המשרתת השחורה, עמוד התיכון התומך במשפחה הלבנה המתפוררת.

 

פרופ' שי לביא והסופר א.ב. יהושע
פרופ' שי לביא והסופר א.ב. יהושע. צילום: מולטימדיה ון ליר
 

 

כתב היד של של "מר מאני" מאת א.ב. יהושע
כתב היד של של "מר מאני" מאת א.ב. יהושע. הספרייה הלאומית. צילום: Deror_avi
שמעון אדף, עינת יקיר, דורית רביניאן ודרור משעני
שמעון אדף, עינת יקיר, דורית רביניאן ודרור משעני. צילום: מולטימדיה ון ליר

 

כתב: א.ב. יהושע, "הארץ"

הצטרפות לרשימת התפוצה