עבודות שקופות בישראל – דוח מחקר למוסד לביטוח לאומי

במציאות חברתית שבה רוב הנשים עובדות בשכר ומודל שני המפרנסים הפך לדומיננטי מבחינה תרבותית ומבחינה אמפירית כאחת, עולה השאלה כיצד מתבצעת, מאורגנת ונתפסת עבודה שאינה זוכה להכרה כעבודה ואינה מקנה תגמול, עבודה המתבצעת הן בספירה הפרטית והן בספירה הציבורית. בדוח מחקר זה נכנה עבודה זו: "עבודה שקופה". בעשורים האחרונים התפתח ברחבי העולם מחקר ענף על העבודה השקופה; מחקר זה משתמש במגוון תיאוריות ומתודולוגיות ומייצר המשגות שונות. במחקר שנערך בישראל חסרות נקודות המבט המגוונות של נשים וגברים על אודות העבודה השקופה, וחסרים גם מדדים לבחינת העבודה השקופה שיתבססו על הניסיון, הידע והפרשנות של נשים וגברים. מטרתו של מחקר זה היא לפענח כיצד נשים תופסות את העבודה השקופה ומבינות את ביטוייה בספירה הפרטית ובספירה הציבורית; מה נשים חושבות על העבודה השקופה ואֵילו משמעויות הן מעניקות לה ולהשפעותיה על מישורי חיים שונים. מבחינה תיאורטית, המחקר מבוסס על ההנחה שעל מנת להבין כיצד נוצרו העבודות השקופות ומהם מנגנוני השימור שלהן בחברה, יש להביא בחשבון את הרמה המוסדית-מבנית ואת הרמה המיקרו-פרשנית. במחקר זה השתמשנו במתודולוגיה איכותנית-פרשנית, ובאופן ספציפי בשיטה של ראיונות קבוצתיים שערכנו עם נשים מקבוצות וממיקומים שונים בחברה בישראל. לצורך השוואה כללנו במחקר גם ריאיון קבוצתי עם גברים. ממצאי המחקר מלמדים כי הפעילויות המזוהות כעבודות שקופות – אחריות לעבודות משק הבית, טיפול בילדים וטיפול בבני משפחה נוספים – הן עבודות המבוצעות בדרך כלל על ידי נשים. החלוקה הממוגדרת והלא שוויונית של העבודות השקופות חוצה גבולות אתניים, מעמדיים ולאומיים. זאת ועוד, הביצוע של עבודות שקופות הוא מרכיב מרכזי בכינון הזהות המגדרית. המרואיינות תיארו את העבודות השקופות כחלק בלתי נפרד מהיומיום שלהן וממסלול חייהן: נשים מטפלות בילדיהן ובמשק הבית שלהן, נשים מטפלות בהורים המזדקנים ונשים שהן סבתות מטפלות בנכדיהן ובנכדותיהן. עוד למדנו מדברי המרואיינות כי קיים מנעד רחב של אפיונים של עבודות שקופות וכי מנעד זה אינו חופף לחלוקה שהתמסדה בסדר החברתי המודרני בין הספירה הפרטית לספירה הציבורית. המחקר פורש את האופנים המגוונים שבהם העבודות השקופות משמשות מנגנון חברתי-תרבותי של שימור היחסים ההיררכיים בין הפרטי לציבורי. על בסיס ממצאי הראיונות הקבוצתיים, אנו מציעות מדדים לאמידת העבודה השקופה בישראל שיכולים לשמש במחקרים כמותניים.

למחקר זה יש אפוא שלוש תרומות: ראשית, הוא מעניק נראוּת לעבודות הבלתי נראות והבלתי מתוגמלות, הנעשות על פי רוב על ידי נשים, ומציב אותן במרכז סדר היום המחקרי והחברתי. שנית, הוא מציג הבנה מעמיקה ורגישה לאופן שבו נשים ממשיגות ומפרשות עבודות אלו. ושלישית, הוא מפתח כלי למדידת העבודות השקופות שעושות נשים רבות, כולל נשים המוגדרות בחוק "עקרות בית", ובכך הוא מקדם את ההכרה בעבודות השקופות כבסיס לזכויות חברתיות.

המחקר נערך בשנים 2016–2017 בתמיכת קרן המחקרים של הביטוח הלאומי. ההובלה האקדמית של המחקר נעשתה בידי פרופ' חנה הרצוג ופרופ' נעמי חזן. חוקרות ראשיות: ד"ר עמית קפלן וד"ר מהא סבאח. צוות המחקר: שמרית סלונים, הדס בן אליהו, רונה ברייר-גארב.