מסוציולוגיה של חשד לסוציולוגיה של משמעות – על חיים משותפים בתוך גבולות המחשבה הליברלית ומעבר לה

שנות פעילות: 2018 - 2019

סטטוס:

פעילה
משתתפים: 

גיא אבוטבול-זלינגר, איתי ארצי, בן בורנשטיין, אלעד בן אלול, חן ברם, אלה גלאס, אריקה וייס, עזיז חידר, שרף חסן, יובל יונאי, מיה כהנוב, נטלי לוי, נסים ליאון, עדנה לומסקי-פדר, אינה לייקין, אורי מאוטנר, ענבר מיכלזון-דרורי, אילנה פאול, שלמה פישר, גליה פלוטקין, מירב סדי-נקר, קרול קדרון, גלעד קינן, ניצן רותם, דוד רייר, אילון שוורץ, ליאור שחר, גיא שני

השאלה כיצד לחיות יחד עם מי ששונים מאיתנו באופן עמוק היא אולי השאלה הפוליטית הבוערת ביותר בישראל של ראשית המאה העשרים ואחת, ואתגר הטורד את מנוחתן של רבות מן הדמוקרטיות בנות זמננו. ואולם, עבור הסוציולוגיה – המדע האמון על חקר החברה – שאלת החיים המשותפים אינה רק שאלה פוליטית מטלטלת אלא גם שאלה מחקרית בוערת, המחייבת בחינה ועיצוב מחדש של ארגז הכלים התיאורטי והמחקרי העומד לרשותה. לכאורה, שאלת החיים המשותפים העסיקה את הסוציולוגיה הישראלית כבר מראשיתה. הסוציולוגיה הממסדית בישראל עסקה בשאלת החיים המשותפים בעודה מאמצת את פרדיגמת "כור ההיתוך" כמענה תיאורטי לבעיית ההבדל. לעומת זאת מחליפתה, הסוציולוגיה הביקורתית, אימצה פרדיגמה ליברלית, בין בגרסאותיה הריבודיות – "פוליטיקה של חלוקה" או "צדק חלוקתי" – ובין בגרסאותיה הזהותיות – "פוליטיקה של הכרה" או "רב-תרבותיות". ואולם, נראה כי אימוץ השיח הליברלי אל תוך הדקדוק הסוציולוגי לא רק שאינו מאפשר לסוציולוגיה הביקורתית להעניק פרשנות חברתית חדשנית לשאלת החיים המשותפים, אלא שהוא מקשה עליה להבין אפילו את עולמם של אותם "מוחלשים", שעימם, לפחות לכאורה, נועד השיח הליברלי להיטיב. היום, אולי יותר מתמיד, נראה כי אותן קבוצות מוחלשות (וּודאי שגם אחרות) נוטות לדחות את מסגרת המחשבה הליברלית שבה דבקה הסוציולוגיה, והסוציולוגיה, בתורה, הופכת לחלק מקבוצת אליטה הנדחקת לשוליו של הדיון הציבורי. ככזו היא מתקשה לתת מענה פרשני-פוליטי הולם למציאות שבה היא פועלת. עם השבר הכפול הזה – המחקרי והפוליטי – הקבוצה מבקשת להתמודד.

 

פעילות הקבוצה:

הקבוצה נפגשת אחת לחודש. מפגשיה כוללים דיונים תאורטיים בשאלת החיים המשותפים, במאפייניה הליברליים של הסוציולוגיה הביקורתית ובעיצובה של אלטרנטיבה סוציולוגית-אנתרופולוגית לשיח הביקורתי הרווח במדעי החברה. פעילות הקבוצה כוללת הרצאות ודיון במאמרים של חברי הקבוצה – סוציולוגים ואנתרופולוגים ממגוון אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ – העוסקים כולם בשאלת החיים המשותפים, תוך ניסיון לפרוץ נתיבים חדשים למחשבה סוציולוגית ואנתרופולוגית החורגת מגבולות השיח הביקורתי. פעילות הקבוצה נעשית בשיתוף עם ארגון שחרית, המיוצג על ידי ד"ר אילון שוורץ, מתוך שאיפה ליצור בהמשך הפריה הדדית בין התובנות המחקריות שעולות בקבוצה לבין אקטיביזם חברתי בישראל בת ימינו.