מעבדת מחקר: סובייקטיביות פוליטית פמיניסטית בימינו

שנות פעילות: 2018 - 2019

סטטוס:

פעילה

מעבדת המחקר היא פרויקט פמיניסטי חדשני שנפתח במכון ון ליר בירושלים בשנת 2018.

הפרויקט יבחן מהם מאפייניה של הסובייקטיביות הפוליטית הפמיניסטית העכשווית, אילו חיים פוליטיים היא מאפשרת, והאם צומחת ממנה קולקטיביות פוליטית אפקטיבית.

מטרות פרויקט המחקר הן לגבש נקודות מבט אנליטיות חדשות המתמודדות עם תצורות חדשות ומתמשכות של מציאות ממוגדרת, ולבחון בחינה רפלקסיבית את המסגרות התיאורטיות הפמיניסטיות העכשוויות כמרחב המעצב אפשרויות לחיים פוליטיים.

הנחת המוצא של הפרויקט היא שהמושגים שעמדו בבסיס התפיסה של סובייקט פוליטי ליברלי (ופמיניסטי), כגון חירות, בחירה ושוויון – וכן תפיסות הפועלוּת (agency) החברתית וההנחות בדבר הדרכים שבהן כוח חברתי מעצב סובייקטיביות, שעיצבו את המחשבה של הגל השני והשלישי בפמיניזם – מתקשים לתאר את המציאות העכשווית המורכבת של יחסי הכוח החברתיים ולאפשר לפעול בתוכה. לכן נדרשים כלים תיאורטיים שיאפשרו התבוננות מורכבת על זירות שונות של המציאות המגדרית, מתוך הקשבה לאופן שבו נשים (וגברים) מעצבות את הסובייקטיביות שלהן בתוך מוסדות ומרחבים חברתיים, ומתוך שמירה על תובנות ביקורתיות בנוגע להסדרים החברתיים הממוגדרים העכשוויים.

לפיכך שאלות המוצא שלנו הן כיצד מגדר מעצב היום סובייקטית פועלת בזירות חברתיות שונות; ואילו כוחות והסדרים חברתיים מעצבים סובייקטיביות פעילה זו. שאלות אלה יידונו מתוך בחינת מערך הכוחות המעצב והמכתיב את מסגרות הבחירה.

במסגרת זו נבקש לבחון גם את מקומה ואופייה של הביקורת הפמיניסטית, את הצורות שהיא לובשת ואת יכולתה לשמש בסיס להתארגנות קולקטיבית ולגיבוש של ידע ופעולה פוליטיים.

הפרויקט יעסוק בשאלות אלה:

  • מהן המשמעויות החדשות והישנות של תודעה פוליטית פמיניסטית בזירות שונות של החברה הישראלית?
  • מהי המשמעות של ביקורת כמרחב המעצב סובייקטיביות פוליטית פמיניסטית – עד כמה היא מאפשרת או מגבילה אפשרויות של שותפות ואחדות?
  • אילו צורות חדשות של ביקורת ותיאוריה יכולות לתמוך במודלים אלטרנטיביים של סובייקטיביות פמיניסטית?
  • אילו צורות חדשות של השתתפות פוליטית זמינות היום לשיח הפמיניסטי, ואילו רגשות, פרקטיקות ודימוי עצמי מתהווים במרחבים האלה? באילו אופנים העצמי והסובייקטיביות עצמם הפכו למרחב פוליטי פמיניסטי, ומה מאפיין את הפוליטיקה הזאת?
  • מהו מקומן של צורות אלו של סובייקטיביות פוליטית ביחס לשדות אחרים של שיח ביקורתי?
  • מהם דימויי העבר ותמונות העתיד שהביקורת הפמיניסטית מייצרת ומאפשרת? כיצד מתפקדים העבר והעתיד כמשאבים לשינוי חברתי?
  • מהו טווח הרגשות הפוליטיים (political affects) המתעצבים בשיח התיאורטי והפוליטי הפמיניסטי בהקשריו השונים?

 

קבוצות המחקר המשתתפות בפרויקט ב-2018 הן:

פמיניזם מעבר לשיח הזהויות – האם אפשר לפעול ללא סובייקט אוניברסלי?

  1. פרופ' דפנה יואל, אוניברסיטת תל אביב 
  2. ד"ר מירי רוזמרין, התוכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן 
  3. ד"ר תניא ציון-וולדקס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת בר-אילן 
  4. ד"ר רונית עיר-שי, התוכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן

חוויות נשים חרדיות יוצאות נישואין אלימים: על סובייקטיביות דתית, פמיניזם וקהילה

  1.        תהילה עמר (גאדו), MA בקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים 
  2.        ד"ר מיכל קרבאל-טובי, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
  3.        אסתי וגה, דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן 
  4.        פנינה פויפר, MA בהתנהגות ארגונית, מועמדת למועצת העיר בירושלים בסיעת ירושלמים
  5.        רחלי באס, MA בייעוץ, פסיכותרפיסטית מוסמכת בתחום האלימות המינית

המשפחתי הוא הפוליטי: דיון פמיניסטי במהויותיהן ובמשמעויותיהן של סובייקטיביוּיוֹת במסגרתם של מבנים משפחתיים/זוגיים שאינם מסורתיים

  1. ליהי רוטשילד, דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
  2. גאיה שטיינברג, תלמידה לתואר שני בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים 
  3. ליטל דין וינבאום, תלמיד-ה לתואר שני בתוכנית ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת תל אביב
  4. ד"ר גילי הרטל, התוכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן

התקהלות יחיד/ות: סובייקטיביות פמיניסטית באקדמיה הישראלית

  1. ד"ר טל ניצן, עמיתת פוסט-דוקטורט, המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים 
  2. ד"ר מלכה גרינברג רענן, עמיתת פוסט-דוקטורט, המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון, האוניברסיטה העברית בירושלים 
  3. ד"ר ענבל וילמובסקי, עמיתת הוראה, מרכז לייפר והמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים
  4. ד"ר שרי אהרוני, מרצה בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב 

קולוניאליזם התיישבותי ומגדר: כוח, מעמד ולאום

  1. ד"ר סראב אבו רביעה-קווידר, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 
  2. ד"ר מנאר חסן, התוכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב  
  3. ד"ר יעל בן-דוד, מכון טרומן, האוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הבינתחומי הרצליה
 

קבוצות המחקר הקטנות יעבדו בנפרד במהלך השנה וכולן ייפגשו לסדנאות משותפות בתחילת השנה, באמצעה ובסופה. הסדנה בסוף השנה תהיה פתוחה לציבור החוקרות ולציבור הרחב.