"אלה שמות": מחשבה פוליטית בָּעברית

גיליון 14 של מפתח - כתב עת לקסיקלי למחשבה פוליטית

בעריכת
אסף תמרי
מו"ל
הוצאת מכון ון ליר וקבוצת הלקסיקון למחשבה פוליטית במרכז מינרבה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב
שפה עברית
שנת הוצאה 2019

גיליון הנושא "'אלה שמות': מחשבה פוליטית בָּעברית", גיליון 14 של כתב העת הלקסיקלי למחשבה פוליטית "מפתח", עוסק בשאלות הנוגעות למשמעותה הייחודית של העברית למחשבה הפוליטית שלנו. מהי המשמעות של עבודת המשגה פוליטית בעברית דווקא? כיצד יש להתייחס למטענים של העברית, למעמדה כשפת קודש, כשפה המלאה בשמות האל, כשפת התגלות ובריאה? כיצד יש להתייחס למשבר החילון שלה, ולמה שאירע לה כשהפכה לשפת ריבונות, לשפה שביקשה להתרוקן מהקודש? אילו יחסים מקיימת העברית המחולנת עם "לשון הקודש", ולאן הועתקו מטעניה של הקדושה? הגיליון מציב אפוא את השאלה כיצד עברה של העברית וקדושתה פועלים בחיים הפוליטיים שלנו, ומה עשויה להיות תרומתם של אלה למחשבה עכשווית המנסה להיחלץ מן המבואות הסתומים של המצב הנוכחי בין הים לנהר.

שבעת המאמרים שבגיליון עוסקים בשאלות אלה באמצעות עיון בכמה "שמות" המאכלסים את העברית, שכל אחד מהם פותח פתח לסוג אחר של מחשבה על אפשרויותיה (ואפשריותה) של העברית: "בעל חיים", "השם המשתתף", "יד ישראל תקיפה", "עירוב", "עלייה", "ריבונות" ו"תורה ומצוות". העבודה המצטברת המופיעה בגיליון היא ניסיון להיענות לאתגר האופק האפוקליפטי של חילון העברית כפי שזה עלה ממכתבו המפורסם של גרשם שלום לפרנץ רוזנצווייג משנת תרפ"ז. זאת לא רק על ידי ניתוח המוגבל לממד התיאורי של גלגולי העברית והשתמעויותיהם הפוליטיות: בראש ובראשונה, זהו מאמץ לגבש דרך אחראית של עבודה עם העברית לאור מטעניה ולאור הפנמת משמעותו של החילון ביחס לשפה.

הגיליון הוא תוצר של שיתוף פעולה בין מכון ון ליר וקבוצת הלקסיקון למחשבה פוליטית במרכז מינרבה למדעי הרוח בתל אביב, שראשיתו בסדנה משותפת שנערכה בשנת ה'תשע"ו (2016), שחמישה מתוך שבעת מאמרי הגיליון צמחו מתוכה.


עשוי לעניין אותך
לפרסומים נוספים

הצטרפות לרשימת התפוצה