מחלוקת 2

תקציב המדינה בעקבות המלחמה: האם אפשר להניף גם את דגל הביטחון וגם את דגל החברה ולשמור על יציבות פיננסית?

מאת
משה יוסטמן, אביה ספיבק
מו"ל

הוצאת מכון ון ליר

שפה עברית
שנת הוצאה 2006
סדרה מפרסומי התוכנית לכלכלה וחברה

לפי הערכות משרד האוצר ובנק ישראל איבד המשק הישראלי 6 מיליארד ₪, כ-1% מהתוצר, בשנת 2006, וגם בשנים הקרובות יהיה התוצר נמוך כנראה יחסית לפוטנציאל הצמיחה של המשק. אילולא המלחמה היתה הצמיחה נתמכת בגידול בתיירות, בממדים חסרי תקדים של ייבוא הון להשקעות ובפרמיית סיכון נמוכה למשק, שהיתה מאפשרת ריבית מקומית נמוכה יותר. שנת 2006, שהיתה אמורה להיות שנה של צמצום שיא בגירעון התקציבי ובחוב הפנימי, תסתיים טוב פחות מהצפוי. העלות הישירה של המלחמה מוערכת במשרד האוצר, באומדן ראשוני, ב-13 עד 14.5 מיליארד ₪, שייפרסו על פני שלוש שנים, 8.2 מיליארד מהם לתקציב הביטחון. כמו כן הוכרזה תוכנית לשיקום הצפון בעלות של 2.5 מיליארד ₪ מתקציב המדינה (שמהם כבר הוקצה 1 מיליארד ₪ בתקציב 2007), ועוד 1.5 מיליארד ₪ מתרומות יהדות התפוצות.

המצב שנוצר במשק מחייב בחינה מחדש של תקציב המדינה, הן משום שהשתנו הנסיבות והן משום שהשתנתה התודעה; נדרשות בחינה מחודשת של סדרי העדיפויות ויצירת איזון חדש בין המטרות שתקציב המדינה מבקש להשיג. איזון כזה מחייב חישוב זהיר של צרכים לעומת משאבים, כדי שלא להיגרר לקיצוניות ולא להוסיף על פגעי המלחמה הישירים פגיעות עקיפות במשק ובמרקם החברתי.

הצטרפות לרשימת התפוצה