מחלוקת 9

באיזו מידה מדידת האיכות ברפואה תורמת לשיפור בריאותנו?

מאת
קובי גלזר, שולי ברמלי-גרינברג
מו"ל

הוצאת מכון ון ליר

שפה עברית
שנת הוצאה 2007
סדרה מפרסומי התוכנית לכלכלה וחברה

שלושה שחקנים עיקריים פועלים בענף שירותי הבריאות: צרכני השירות (המטופלים ומשפחותיהם), ספקי השירות (הרופאים, בתי החולים, קופות החולים ומטפלים אחרים, חברות התרופות וספקים פרטיים) והמבטחים (הפרטיים והציבוריים). במערכות רבות בעולם, הממשלה ממלאת גם היא תפקיד מרכזי – היא המתכננת והמפקחת, והיא הספקית של חלק מן השירותים ומן הביטוחים הרפואיים. בין כל הגורמים יש יחסי גומלין המאופיינים באי-ודאות ובפערי מידע בכל הקשור לאבחנות, לטכנולוגיות ולטיפולים שבחזית הרפואה. בגלל מורכבותו הרבה של השירות הרפואי והשינויים הטכנולוגיים המהירים המתחוללים בו, פערי המידע הללו הולכים ומתרחבים, והגורמים השונים מתקשים ללמוד ולהתעדכן במידה ובמהירות הנדרשות. תורת הכלכלה של ארבעים השנים האחרונות, למן ארו ואקרלוף (Arrow 1963; Akerlof 1970), מלמדת שמנגנון השוק התחרותי אינו מביא בדרך כלל ליעילות אם יש פערי מידע בין הגורמים בענף, וגם אם ינסה מתכנן מרכזי לפקח על התחרות ואף להתערב בה, לא בהכרח יצליח להגביר את היעילות. אם נוצרים פערי מידע גם בין המתכנן המרכזי (שהופך לשחקן נוסף בזירה) לבין שאר השחקנים במערכת, מנגנוני התערבות שכאלה עלולים אף להחמיר את חוסר היעילות בשוק. ואכן, במחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות הוצגה תמונה קודרת למדי בכל הקשור ליעילות (ולשוויוניות) של מערכות הבריאות בעולם. לא תמיד מופנים המשאבים הנדרשים למטופלים אשר תועלתם השולית מן הטיפול היא הגבוהה ביותר, או לטיפולים שתפוקתם השולית היא הגבוהה ביותר. בשל העלייה המתמדת בהוצאות הבריאות ברוב מדינות המערב, ממשלות רבות משקיעות, בעיקר בשלושת העשורים האחרונים, מאמצים ניכרים בניסיון לייעל את מערכות הבריאות. ואולם למרות המאמצים הרבים לא נעלמו ממערכות הבריאות בעולם התופעות של חוסר היעילות, גם אם הן הצטמצמו במידת מה. לא פלא אפוא שמקבלי ההחלטות נואשו מהתמודדות עקיפה עם גילויי חוסר היעילות, ובמקום זאת הם מציעים לתקוף את מקור הבעיה, כלומר את פערי המידע בין השחקנים השונים. הדרך המוצעת לצמצום פערי המידע היא פיתוחם ואימוצם של מדדי איכות. אולם מדידה זו אינה פשוטה כל עיקר. העובדה שכל מקרה רפואי שונה מרעהו במידה זו או אחרת הופכת את הכימות ואת המדידה של איכות הטיפול הרפואי לפעולות קשות מאוד, ובמקרים רבים אף לבלתי אפשריות. מטרתנו בעבודה זו היא להציג את המחלוקת בדבר תרומתם האפשרית של מדדי איכות ובאשר למידת השימוש הרצויה בהם, ככלי לשיפור היעילות בענף, ולדון בעמדות ובנימוקים של כל אחד מהצדדים.

הצטרפות לרשימת התפוצה