שפות השיח התלמודי

עיון פילוסופי בדרכי ההתהוות של ההלכה האמוראית

מאת

אריאל פורסטנברג

מו"ל

הוצאת מכון ון ליר והוצאת מאגנס

שפה עברית
שנת הוצאה 2017
סדרה הקשרי עיון

הספר שפות השיח התלמודי מציע מפגש ייחודי וראשון מסוגו בין הפילוסופיה של השפה הטבעית, התפתחותם של מושגים והתלמוד הבבלי. לטענת המחבר בעזרת השפה הטבעית, ובמיוחד באמצעות האופן שבו מושגים נטענים במשמעות, ניתן לברר לעומק את הדינמיקה של ההתפתחות וההתהוות של קונספציות הלכתיות. הספר מציע כלים מתודולוגיים ופילוסופיים לבירור התפתחותו של השיח התלמודי ונחשפת בו הפילוסופיה של השפה התלמודית. במילים אחרות: מתברר ההיגיון התלמודי.

השפה הטבעית היא שפה דינמית ומתרחבת, וכך גם השיח התלמודי. הסוגיה התלמודית מעניקה למושגים המרכיבים אותה משמעות חדשה, המובילה למסקנות מרחיקות לכת שהתפתחו כמו מאליהן. המחבר מראה כי שתי פילוסופיות פוסט־ויטגנשטייניות מרכזיות של השפה הטבעית, משמשות יחד מצע להבנת התהוות השיח התלמודי. השיתוף בין שתיהן מספק מגוון של אפשרויות להתפתחות קונספציות תלמודיות שבהן אילוצים ומחויבויות מן העבר משתלבים בשיח של מושגי הווה. ניתוח הדיונים התלמודיים לאור שתי התפיסות הפילוסופיות הללו מלמד לא רק על היגיון תלמודי ייחודי, אלא גם מדגיש נקודות תורפה בפילוסופיה של השפה הטבעית במפגשיה עם שיח שבו מחויבות למסורת חזקה ורבת גוונים מתקיימת תוך כדי דיון עכשווי יצירתי. התלמוד הבבלי משמש אפוא, בשפות השיח התלמודי, גם מצע לבחינת גבולותיהן של פילוסופיות שפה מרכזיות.

 

ד"ר אריאל פורסטנברג כתב את עבודת הדוקטור במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל־אביב, בדגש על התהוות ושינוי מושגי בעיקר בהקשר של השיח התלמודי. לאחר מכן המשיך לפוסט דוקטורט במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, וכיום הוא חוקר באוניברסיטה העברית. בעבודתו הוא משלב פילוסופיה, קוגניציה ומדעי המוח בסוגיות של חופש, רצון ואוטונומיה.

הצטרפות לרשימת התפוצה