החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם היא החלטה היסטורית שהתקבלה בשנת 2000, הקוראת לראשונה לייצוג שוויוני של נשים במוקדי קבלת החלטות, למעורבותן בתהליכי פתרון סכסוכים והסדרי שלום, להגנה על נשים ונערות מפני אלימות, ולמניעת אלימות בכלל ואלימות מגדרית כלפי נשים, בפרט. מאז אותה שנה קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם שורת החלטות נוספות, שנועדו לחזק ארבעה ערכים אוניברסליים בהקשר של נשים: הגנה באזורי סכסוך, השתתפות במוקדי קבלת החלטות, ייצוג הולם ומגוון, והשתתפות מלאה בעיצוב הסכמי שלום ויישומם. כל זאת, תוך הדגשת מעמדן הייחודי של נשים והצבעה על הקשר שבין הימשכות סכסוכים צבאיים לבין אי־שוויון מגדרי בחברה.

החל משנת 2000, וביתר שאת משנת 2010, אומצה החלטה 1325 במדינות העולם והפכה לפלטפורמה מרכזית לקידום שוויון לנשים ולהרחבת מושג הביטחון. עד ספטמבר 2014 כבר אישרו 46 מדינות תכנית פעולה לאומית ותשע מהן אף אישרו גרסה שנייה, משופרת, בעקבות בדיקת תוצאות היישום של תכנית הפעולה הראשונה. בנוסף אושרו שבע תכניות פעולה אזוריות.

כחלק מגיבוש וקידום תכנית פעולה כוללת בישראל, חשוב לפתוח בלימוד ההקשר הבינלאומי של תכניות הפעולה השונות ובהבנת תהליכים שהתקיימו במדינות אחרות אשר הקדימו את ישראל באימוץ וביישום תכניות פעולה לאומיות של החלטה 1325. מחקר זה שואף למקם את המהלך הישראלי בתוך ההקשר הגלובלי ולבחון את הנעשה במדינות אחרות כמקור ידע רלוונטי להקשר הישראלי.

טיוטת תכנית הפעולה הושלמה באוקטובר 2013 והוגשה לממשלה ככלי ליישום החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם.

ניתן להוריד קובץ PDF של החוברת או להזמין את החוברת המודפסת (דמי משלוח בדואר: 10 ש"ח).