אוכל הוא אובייקט רב-ממדים. יש לו ממד תזונתי, החיוני להישרדותנו כאורגניזם ביולוגי; יש לו ממד חברתי – תחום האוכל בכללותו מעוצב על ידי מבנים ויחסים חברתיים ומעצב אותם; יש לו ממד כלכלי; ויש לו ממד תרבותי – התנהגות האוכל האנושית מאורגנת על ידי התרבות ויש לה תפקיד חשוב בייצוג ובהסמלה של זהויות קיבוציות. האוכל מגלם שלל זיקות: בין טבע לחברה ולתרבות; בין עולם החומר לעולם הרוח; בין תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים רחבים ובין הגוף היחיד; בין קבוצות אנושיות ומרחבים חברתיים. כל אלה עושים את האוכל למושא מחקר מרתק, אך גם מורכב למדי.

המאמר בוחן את תחום מחקר האוכל בישראל. הוא מצביע על הסוגיות המרכזיות ומציע כיוונים למחקרים עתידיים. בתוך כך הוא מתאר כמה גישות תיאורטיות מרכזיות בתחום המחקר החברתי-תרבותי של האוכל ומצביע על החשיבות של גישה מחקרית המשלבת דיון בגורמים תרבותיים לצד גורמים כלכליים, פוליטיים ואקולוגיים.