המאמר מתאר את המחאה החברתית של קיץ 2011 בתור ניסיון ליצור "קואליציה מעמדית חדשה". ניסיון זה התרחש כאשר חלק ממעמד הביניים, בהנהגת הקבוצה התל-אביבית המכונה "בובו" – "בורגנים בוהמיים", ביקש לחבור למעגל גדול הרבה יותר של מעמד הביניים ואף של רבדים נמוכים יותר ברחבי הארץ, כנגד האליטה הכלכלית. המחברים גורסים כי בפעם הראשונה מאז תחילת המהפכה הניאו-ליברלית בשנות השמונים, מעמד הביניים מתנער מתמיכתו במדיניות הניאו-ליברלית ומנסה לחבור לכלל האוכלוסייה בקואליציה חברתית כנגד אליטת ההון. על המצוקה הכלכלית הגוברת של מעמד הביניים נוספה גם התחושה של הפרת החוזה הרפובליקני בין שכבה זאת למדינה, כאשר תחת קואליציית נתניהו הסקטורים המועדפים (מלבד ה"טייקונים") הם המתנחלים והחרדים. בהיות המחאה הן תוצר של תנאי הניאו-ליברליזם והן תגובה כלפיהם היא ביטאה פוליטיקה חדשה פוסט-פוסטמודרנית – לא מחאה של מעמד מאורגן אך גם לא מחאה של קבוצת זהות, אלא ניסיון לייצור סולידיות "עממית" חברתית רחבה סביב הדרישה ל"צדק חברתי".