הרפורמה בנמלים: מי כאן בעל הבית? מי ירוויח ומי יפסיד מהפרטת הנמלים?

הפרטה   |   נמלים   |   כלכלה   |   נמל
יום שלישי 23/07/13, 17:00 עד 20:00

בשנת 2003 החליטה ממשלת ישראל על שינוי מבני בענף הנמלים שעיקרו הפיכת נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת, שנוהלו עד אז במסגרת רשות הנמלים, לשלוש חברות נמל ממשלתיות עצמאיות שיופרטו בהדרגה. נוסף על כך הוקמה חברה ממשלתית חדשה שתפקידה לנהל את נכסי הנמלים, להחכיר להם שטחים ולפתח את הנמלים. בשנת 2004 הושלם תהליך החקיקה וב-2005 הסתיים השלב הראשון של הרפורמה: חברת הניהול וחברות הנמל החלו לפעול.

שש שנים לאחר שהציג משרד האוצר את מטרות הרפורמה בנמלי הים – הפחתת מחירים, שיפור השירות, התייעלות וחיסכון למשק – הצביעה ועדת טרכטנברג על תפקודם הלא יעיל של נמלי ישראל, המאלץ את סוחרי החוץ לשאת בעלויות גבוהות מאוד. השינוי המבני בענף הנמלים טרם בוצע בשני הנמלים הגדולים והמשמעותיים ביותר למשק – נמל חיפה ונמל אשדוד. הרפורמה טרם הגשימה את מטרותיה, וההסכמים וההבנות שהתקבלו בעת ניהול המשא ומתן על הרפורמה הופרו.

מדוע לא השיגה הרפורמה את מטרותיה? איך מחלקים נמל וקובעים מה יישאר בידי המדינה ומה יעבור לשוק תחרותי? האם כל האמצעים כשרים בדרך להפרטה (שימוש בצבא, הגבלת זכות השביתה בחקיקה)? מה ניתן ללמוד ממיעוט המתמודדים על רכישת חברת נמל אילת ומהמחיר שהתקבל עבור הזיכיון, ומה השתנה בנמל מאז עבר לידיים פרטיות? האם הסכמת העובדים לרפורמה היא רק שאלה של מחיר? ומהי עמדת ההסתדרות בנוגע להפרטה שאינה פוגעת בהסכמים קיבוציים ושומרת על התאגדות העובדים?

שאלות אלה ואחרות יידונו בכינוס, בעקבות הכרזתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כץ בראשית יולי 2013 על פרסום שני מכרזים להקמת נמלים פרטיים בחיפה ובאשדוד.