”כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.“
שאול טשרניחובסקי, 1892
לימודי הרוח הם לא מותרות בעינינו; הם צורך חיוני לאדם ולאנושות. אין תחליף לתובנות שנולדות מתוך הביקורת הפילוסופית, למסקנות שמעניק הניתוח ההיסטורי, או למשמעות שמעניקה יצירת האמנות לנפש ולחברה.
למרות זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לשחיקה הולכת וגוברת במעמד מדעי הרוח בחברה – במערכת החינוך, במוסדות להשכלה גבוהה ובזירה הציבורית. אנו מאמינים שיש לחולל במצב זה שינוי אמיתי; שינוי שיחזק ויעשיר את החברה בישראל וימנע את תהליך רידוד השיח בזירות החברתיות, הכלכליות, התרבותיות והפוליטיות במדינה.
כחלק מהמאמץ החל מכון ון ליר בירושלים להעניק את פרס ון ליר לעבודות גמר מצטיינות במדעי הרוח. הפרס, שמחולק מדי שנה מאז 2014, מיועד לתלמידי תיכון ונועד להעלות את המודעות לחשיבותם של מדעי הרוח בקרב תלמידי בתי הספר העל־יסודיים ולעודד כתיבת עבודת גמר בתחומים אלו.
זהו אחד הפרסים היחידים המוענקים בארץ לעבודות גמר בכל תחומי מדעי הרוח, וכל התלמידים שהגישו עבודות גמר במגוון תחומים אלו בהיקף של 5 יחידות לימוד, במסגרת בית הספר ועל פי דרישות משרד החינוך, זכאים להגיש מועמדות לפרס.
מדי שנה, עשרות רבות של תלמידות ותלמידים מכל רחבי הארץ ומכל פלחי האוכלוסייה במדינת ישראל מגישים את עבודותיהם לתחרות. העבודות עוסקות בתחומים שונים של מדעי הרוח, לרבות ספרות, היסטוריה, תנ"ך, לשון, מחשבת ישראל, פילוסופיה, יהדות, ספרות ערבית, שפה ולשון ערבית, דת האסלאם, ארכיאולוגיה, אמנות, קולנוע ומוזיקה.
העבודות נבדקות על ידי ועדת שיפוט, שכוללת חוקרים ואנשי אקדמיה בכירים, אשר בוחרת מתוכן את העבודות המצטיינות באופן מיוחד. עבודות אלו מזכות את כותביהן בפרסים כספיים. הוועדה בוחרת גם חמש עבודות הראויות להערכה מיוחדת שמזכות את כותביהן בציון לשבח. הפרסים מחולקים בטקס שנערך במכון ון ליר בירושלים. כבר משנתו הראשונה פרשֹ מוסד הנשיאות את חסותו על טקס הענקת הפרסים, בשמונה השנים הראשונות – נשיא המדינה לשעבר מר ראובן (רובי) ריבלין, ובשנים האחרונות – נשיא המדינה מר יצחק הרצוג. חתני וכלות הפרס מבקרים מדי שנה במשכן הנשיא וזוכים למפגש אישי עם נשיא המדינה ולברכתו.
זוכי פרס ון ליר – שנת תשפ"ג (יולי 2023)
נועה בנבנישתי, תלמידת תיכון בליך רמת גן, במסגרת בית החינוך "דרך רוח", על עבודתה: "ההוויה והמוות: ניתוח פנומנולוגי של חוויות-סף-מוות על פי הפילוסופיה של מרטין היידגר וקארל יאספרס" (פילוסופיה)
אלון טרייסטמן, תלמיד תיכון הימלפרב ירושלים, במסגרת תוכנית "אידיאה" האוניברסיטה העברית, על עבודתו: "רוק יפני - המסורת בחידוש" (מוזיקה)
ראמי מרעי, תלמיד תיכון מקיף קלנסווה, על עבודתו: الأزمنة النّحويّةُ القائمةُ في العربيّةِ الشّاميّةِ وتطوّرها – وِفقًا لنظريةِ التّقعيد النّحويّ / הזמנים הדקדוקיים הקיימים בערבית הלבנטינית והתפתחותם על פי תורת ההידקדקות (grammaticalization) (לשון ערבית)
נועם פישמן, תלמיד הגימנסיה הריאלית בראשון לציון, במסגרת תוכנית "אידיאה" האוניברסיטה העברית, על עבודתו: "הבניית זיכרון באתר מצדה כיום" (היסטוריה)
העבודות שזכו בציון לשבח – תשפ"ג
הלל אפרתי, תלמידת אולפנת נווה חנה באלון שבות, על עבודתה: "מה יחס העולם המחשבתי וההלכתי היהודי לצמחונות והטבעונות?" (מחשבת ישראל)
יהלי אגאי, תלמידת תיכון עירוני ד' ע"ש אהרון קציר, תל אביב, במסגרת תוכנית "אידיאה" אוניברסיטת תל אביב, על עבודתה: "המעריצות משיבות מלחמה: תפישתם של נוער ממיעוטי מין ומגדר את זהותם בהשפעת צריכת ואצירת תרבות פופולרית" (אמנות ומגדר)
סופיה דינה אור, תלמידת בית הספר הדמוקרטי בחדרה, על עבודתה: "קלישאת הנבחר בספרות פנטזיה אפית: השוואה בין שר הטבעות, מחזור כישור הזמן והערפילאים" (ספרות)
בן פרידמן, תלמיד תיכון הר וגיא, קיבוץ דפנה, על עבודתו: "הגורמים וההשפעות של תיקונים בחוקה האמריקנית על זכויות בחירה" (היסטוריה)
אלעד קמינסקי, תלמיד ישיבה תיכונית אור תורה נווה שמואל, אפרת, על עבודתו: "יש לזכור את כל גיבורי האומה ללא הבדל מסגרת': אברהם "יאיר" שטרן אל מול דוד רזיאל נרטיב, מיתוס וזיכרון" (היסטוריה)
יערה רודניק, תלמידת התיכון שליד האוניברסיטה, ירושלים, על עבודתה: "תיאטרון כפרשנות מקראית: סיפור כרם נבות (מל"א כא) והמחזה אוכלים (1979) מאת יעקב שבתאי על הפקותיו השונות כמקרה מבחן" (תנ"ך ותיאטרון)
ריאן סורה, תלמידת תיכון חקלאי ימה, על עבודתה: العلاقة مع الآخر اليهودي من خلال رواية "اليهودي الحالي" للكاتب اليمني علي المقرّي / "היחסים עם היהודי האחר על פי הרומן "היהודי אלחאלי – הטוב" לסופר התימני עלי אלמקרי" (ספרות ערבית)
