רב-שיח לכבוד צאת ספרו של שי חזקני |

מולדת יקרה – מלחמת 1948: המכתבים הגנוזים

הכניסה חופשית, בהרשמה מראש >

יו"ר: ד"ר אסף דוד, מכון ון ליר בירושלים

בהשתתפות:

ד"ר זהר אלמקייס, האקדמיה ע"ש פולונסקי, מכון ון ליר בירושלים

מיכאל מנקין, מכון ון ליר בירושלים

ד"ר לינא דלאשה, חוקרת עצמאית

חנין מג'אדלה, 'הארץ' 

פרופ' שי חזקני, אוניברסיטת מרילנד, פארק קולג'

ההרג חסר התקדים ברצועת עזה אחרי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, תוכניות רשמיות-למחצה בדבר הרעבה של תושבי צפון הרצועה, לצד הפיכת הרצועה לעיי חורבות, כל אלה מעלים שוב ביתר שאת את שאלת ההתנגדות מתוך החברה הישראלית לנעשה בשמה, בעיקר בשעת מלחמה. להתנגדות מבפנים, בין באמצעות סרבנות בין בדרך של הכרזה ״לא בשמי״, היסטוריה ארוכה עוד מימי מלחמת 1948.

ברב-שיח לרגל צאת ספרו של שי חזקני, מולדת יקרה – מלחמת 1948: המכתבים הגנוזים, המבוסס על מכתבים אישיים של חיילים ממלחמת 1948, נבחן מקרים שונים של התנגדות כזו משנת 1948 עד ימינו. מי הם המתנגדים למדיניות הישראלית ומה מניע אותם? אילו תגובות הם מקבלים מסביבתם? ומה משמעות ההתנגדות מבפנים במסגרת מאבק רחב יותר לשלום וצדק בישראל/פלסטין?

מולדת יקרה מספר את סיפורן של מלחמת העצמאות והנכּבה כפי שלא סופר מעולם - מנקודות המבט של יהודים ופלסטינים שלחמו בה, כמו גם של אלה שהפכו קורבנותיה. מבלי להפחית בחשיבותם של בן-גוריון או חאג' אמין אל-חוסייני, השחקנים העיקריים בעלילה הם אחרים: ניצולי שואה, יהודים ממרוקו, מארה״ב ומארץ ישראל עצמה, לצד פלסטינים ומתנדבים ערבים מעיראק, סוריה ולבנון. הם שהרגו ונהרגו, גירשו וגורשו, שנאו ואהבו.

את הסיפור הייחודי הזה מספר שי חזקני באמצעות בחינה של מאות מכתבים אישיים של חיילי צה״ל, לוחמי צבא ההצלה הערבי ואזרחים פלסטינים, שנלקחו שלל או יורטו בחשאי על ידי המודיעין הישראלי במטרה ללמוד על דעותיהם ועמדותיהם של יהודים וערבים. במקביל, מולדת יקרה מציע סקירה שיטתית ראשונה של התעמולה הערבית והציונית במלחמה - וקריאת המכתבים לצד התעמולה מציעה נרטיב שונה בתכלית מזה השגור.

(עברית הוצאה לאור, 2024)