הרצאה שלישית |

ד״ר דרור ינון, התכנית ללימודי פרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר-אילן; מרכז שפינוזה, מכון ון ליר בירושלים

מפעלו הביקורתי השיטתי של קאנט אינו כולל חיבור שכותרתו "ביקורת התבונה הפוליטית", והוא גם אינו מציע פילוסופיה פוליטית במסגרת החיבורים שכלולים בשיטה. הדיון בפוליטי, ועימו הדיון בהיסטוריה, נדחק לכתבים המאוחרים. בכלל, עמדתו הפילוסופית-פוליטית של קאנט היא המוכרת פחות מבין עמדותיו. עם זאת, קאנט לא התעלם מהאתגרים שהפוליטיקה מעמידה בפני מחשבתו, וכתב עליהם בשני העשורים האחרונים לחייו. האם יש פער בין התיאוריה המוסרית הקאנטיאנית לבין הפרקטיקה, ובעיקר – האם אפשר לממש את הציווי המוסרי במסגרת פוליטית? מהי החובה המוטלת על חברה פוליטית? תשובתו של קאנט היא העמדת השלום כמושג מפתח ביחסים בין חברות אנושיות וכאידיאל של המשפט הבינלאומי שמדינות חייבות לחתור למימושו. במסגרת ההרצאה נברר, בין השאר, את הרלוונטיות של עמדתו זו לזמננו.

הסדרה הארבע-עשרה מטעם מרכז שֹפינוזה

בעריכת פרופ' פיני איפרגן, ד״ר דרור ינון

שנת 2024 היא שנת יובל השלוש מאות להולדתו של עמנואל קאנט, מגדולי הפילוסופים של התקופה המודרנית ושל הפילוסופיה המערבית בכלל. קשה למצוא תחום מחשבה או היבט בחיי היומיום של בני אדם מודרניים שהגותו של קאנט אינה נוגעת בהם: מקומו של האדם בעולם והמטלות התבוניות שהוא מחויב להן מעצבים את פעילותו המדעית, תודעתו המוסרית והערכתו האסתטית את סביבתו הטבעית ואת האמנות שהוא יוצר. קאנט, אולי יותר מכל פילוסוף אחר, מזוהה עם הנאורות, ויחד איתה הוא עומד בשנים האחרונות במוקד של בחינה מחודשת של מורשתה וביקורת חריפה על כשליה, ככל שנחשפים צדדיה הבעייתים והאכזבה מהבטחותיה הלא ממומשות בדבר קִדמה, צעידה לקראת שיפור מתמיד של המין האנושי. 

כמו מקומות רבים בעולם, מרכז שפינוזה במכון ון ליר יציין את האירוע בסדרת הרצאות שבהן יידונו היבטים בהגותו שעשויים להעשיר את המחשבה בסוגיות חברתיות ופוליטיות עכשוויות.