ליל הפילוסופיה 2026 | בת״א

בעשורים האחרונים הליברליזם — כתפיסת עולם, כאידיאולוגיה, כמשטר פוליטי וכדרך להסדרת המערכת הבינלאומית — ספג פגיעות והתקפות מכיוונים שונים: פוליטיקת זהויות, פמיניזם, לאומיות, סוציאליזם, פופוליזם, היחלשות ההגמוניה האמריקאית והתחזקותן של כלכלות עולות לא־ליברליות. הליברליזם נתפס יותר ויותר כביטוי לאינטרסים אליטיסטיים, אוניברסליסטיים לכאורה, שאינם מייצגים איש.

ואולם, ייתכן שדווקא התערערותם של ההיגיון הליברלי ושל המוסדות הליברליים ממחישה מחדש את תפקידו ההכרחי של הליברליזם: כאידיאולוגיה, כמשטר פוליטי, וכמערך של מוסדות מקומיים ובינלאומיים.

בפאנל זה נבקש להשמיע שלושה קולות ליברליים, היוצאים מנקודת הנחה שהליברליזם עדיין לא אמר את המילה האחרונה. שלושת הדוברים יציגו מונולוגים קצרים על הליברליזם, שישלבו ניתוח פוליטי קר, ספקולציה לגבי העתיד, וניסיון לדמיין את האופק הרצוי של המחשבה והפוליטיקה הליברלית.

 

בשעה שבה המילים שלום, פיוס ותקווה נשמעות לרבים רחוקות, חשודות, ולעיתים אף מנותקות מן המציאות – הפאנל מבקש לשאול מה נותר מן האפשרות לדבר עליהן מחדש. על רקע המלחמה המתמשכת, השבר המוסרי והפוליטי, ומשבר האמון העמוק בין יהודים לפלסטינים, נדמה שהיכולת לדמיין עתיד משותף הולכת ומצטמצמת.

הפאנל יעסוק ברעיון של שלום מבוסס שותפות – פרדיגמה המבקשת לחשוב מעבר להיגיון ההפרדה, אך גם מעבר למסגרות המוכרות של פתרון שתי המדינות במובנו הקלאסי או של המדינה האחת האחידה. מתוך ההכרה ששני עמים חולקים מולדת אחת, מרחב מעורב, וזיקות היסטוריות, פוליטיות ורגשיות שאי אפשר לפרום, הדיון יבקש לברר מהו שלום המבוסס על שותפות פוליטית בין שווים; כיצד אפשר לחשוב דו־לאומיות לצד ריבונות לאומית; מה פירושה של חלוקה ללא הפרדה; וכיצד כל אלה קשורים לשאלות רחבות יותר של חיים משותפים, חברה משותפת ופיוס.

מתוך הרגע הנוכחי, הפאנל יבקש לבחון כיצד אפשר לנסח אופק פוליטי שאינו נאיבי אך גם אינו ציני — כזה שאינו מוותר בעת ובעונה אחת על הדמיון הפוליטי, על הצדק ועל הריאליות.