יריב ראוי – סיכום העונה הראשונה

"כדי להבין מי אנחנו אולי לא כדאי לריב, אבל בהחלט צריך להתווכח". במילים אלו פותח ד"ר אדם קלין אורון כל פרק של הפודקאסט "יריב ראוי". "יריב ראוי" נולד מתוך שיתוף פעולה בין מכון ון ליר בירושלים לרדיו 103fm כדי לקדם תרבות מחלוקת בונה. בחברה מקוטבת שמתקשה להחזיק חוסר הסכמות, רצינו ליצור מרחב לשיח מכבד, קשוב והוגן – שיח שאינו מסתיר את ההבדלים בינינו, אלא דווקא נותן להם מקום של כבוד.

העונה הראשונה הסתיימה עם 12 פרקים עמוסי תוכן, שבכל אחד מהם ישבו זה מול זה יריבים רעיוניים – לא כדי לנצח, אלא כדי להבין. פרופסורים וכלכלנים, חוקרים ופרשנים – כולם נפגשו כדי לחלוק את חוסר ההסכמות שלהם בכבוד. לקראת סיומה של העונה עצרנו לרגע להתבונן אחורה על העימותים, על ההסכמות המפתיעות ועל המורכבות, שאף שלא נפתרה החלה בהחלט להתבהר.

הקיטוב החברתי

החברה הישראלית מתמודדת עם קיטוב חברתי, פוליטי ורגשי שרק הולך ומעמיק. קיטוב זה הוא לא רק בעיה בפני עצמה, אלא בסיס לבעיות רבות אחרות. במהלך העונה נגענו בשאלות מפתח הקשורות לקיטוב ולשסעים בישראל. אחת מהן הייתה השאלה על גבולות חופש הביטוי בעת מלחמה, שדנו בה פרופ' משה כהן-אליה ופרופ' יפעת ביטון: האם כשהתותחים רועמים נכון שהמוזות ישתקו כדי לאפשר לכידות פנימית, או שדווקא בזמן קשה צריך לאפשר לקולות ביקורתיים להישמע? בפרק אחר התווכחו ד"ר סיגל נגר-רון וד"ר גיא אבוטבול-זלינגר על השאלה המעמדית-עדתית: האם ההבחנה הדיכוטומית בין ישראל הראשונה לישראל השנייה עדיין משקפת את המציאות החברתית בישראל?

גם מגבלות הליברליזם עלו לדיון בפרק שיוחד לנושא זה, ובו פרופ' יולי תמיר ופרופ' ניסים מזרחי הציגו תשובות שונות לשאלה אם הליברליזם באמת מקדם חופש ושוויון לכול, או שמא הוא עיוור למבנים חברתיים ותרבותיים שזרים לו. בפרק אחר ד"ר עירן הלפרין וד"ר יואב הלר התמודדו עם הדילמה הנוקבת כיצד להשיב את מרכז הכובד הפוליטי מהשוליים הקיצוניים חזרה למרכז מתון ופתוח. הלר הציג עמדה שמאמינה בחתירה לקונסנזוס ובהבאת כל הצדדים אל השולחן, ולעומת זאת הלפרין תהה אם הניסיון לייצר הסכמות רחבות אינו מחזק דווקא את הקצוות ומקנה להם עוצמה פוליטית חסרת פרופורציה.

דת, חילון ומדינה

מעמדה הציבורי של היהדות בישראל ויחסיהם הסבוכים של הדת ומוסדות המדינה מעסיקים את החברה הישראלית מאז קום המדינה. סוגיות אלו קיבלו ביטוי בכמה פרקים. בשאלה איך משלבים חרדים בחברה הרחבה ועדיין נותנים להם אפשרות להישאר הם עצמם דנו בנצי ראקוב וד"ר לי כהנר. בפרק נוסף התווכחו אופיר דיין ואביב טטרסקי על הסוגיה של התרת עליית יהודים להר הבית. בשיחה אחרת העלו ניצן כספי שילוני ושלמה פיוטרקובסקי סימני שאלה בדבר הקשר ההדוק בין הציונות הדתית לימין הפוליטי, נושא שבו הם אינם רואים עין בעין.

בפרק העוסק בחילוניות שוחחו ד"ר יוכי פישר וד"ר רם פרומן על גישות שונות ליהדות חילונית: האם ישנו קיום חילוני מנותק מדת? מה תפקידה של מסורת במרחב החילוני? ומה מעמדה של החילוניות בחברה הישראלית? בפרק הזה לא ניסו המשתתפים להכריע מהי חילוניות "נכונה", אלא ביקשו להעמיק בשוני שבין חילוניות כתרבות לבין חילוניות כעמדה עקרונית אידיאולוגית – ובמה שנוצר כשהשוני הזה פוגש את החברה הישראלית בימינו.

ישראל והמזרח התיכון

לא מעט מאתגריה של מדינת ישראל קשורים במרחב הגיאוגרפי, התרבותי, הלאומי והדתי שבו היא מתקיימת, וביתר שאת מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר. הזמנו את ד"ר אלי אושרוב וד"ר רונית לוין-שנור לדון בכמה שאלות: איך נראה סיום הסכסוך? איך מגיעים אליו? ואיך אפשר בכלל לדעת שהגענו לשם? שאלה חשובה נוספת שעליה היו אושרוב ולוין-שנור חלוקים היא אם הדרך לשלום עתידי חייבת לעבור תחילה דרך הסדרים אזוריים, או שכל הסדר אזורי לא יהיה רלוונטי אם לא נפעל קודם לפתור את לב הסכסוך, שהוא יחסי יהודים-ערבים בין הנהר לים.

ד"ר מיכל יערי וד"ר שאול ינאי ניסו להבין את תפקידה של קטאר במזרח התיכון: האם היא מדינת מפתח בניסיון להגיע לשלום אזורי, או דווקא מדינת אויב המלבה שנאה נגדנו ומחזקת את אויבינו? ד"ר אמיר פאח'ורי וסאמי אבו שחאדה חלקו זה על זה בנוגע לקונפליקט הפוליטי של האזרחים הפלסטינים בישראל, מקומם בפוליטיקה הישראלית והפוטנציאל לשותפות אמיתית בין הרוב היהודי למיעוט הערבי.

אתגרי האנושות

נוסף על סוגיות שנוגעות לישראל, דנו במהלך העונה גם באתגרים המשותפים לאנושות כולה. בפרק רפואה ובינה מלאכותית התווכחו פרופ' קרין נהון ופרופ' רן בליצר על מקומה הראוי של הבינה המלאכותית במערכות בריאות הציבור. בעוד בליצר הציג את ההזדמנויות המופלאות לשיפור שירותי הבריאות, הדגישה נהון את הסכנות החבויות שעלינו להיזהר מהן: ההטיות המרובות שעלולות להיווצר בשימוש באלגוריתם והשאלות המוסריות העולות כשמוציאים את הגורם האנושי מהתהליך הטיפולי והאבחוני.

סיכום הסיכום: מה מכאן והלאה?

חלק מהשיחות של העונה היו סוערות ואחרות היו רגועות מאוד; כמה מהדוברים יצאו מהדיון מלאי תקווה וכמה יצאו ממנו מיואשים יותר. מה שברור הוא שהשיח עם יריבים ראויים באופן שאינו מסתיר מחלוקות אך מתבסס על כבוד הדדי והקשבה מסייע לדוברים ובוודאי למאזינים להעשיר ולחדד את עמדותיהם, להבין יותר את הצד השני ולתרגל את היכולת לשאת בחוסר הסכמות, שריר שחשוב שאזרחים יחזקו בחברה מגוונת כל כך.

בעונה הבאה, שתחל בקרוב, נמשיך להביא נושאים, דיונים וויכוחים משמעותיים, יריבים ויריבות שמתוך כבוד הדדי זה לזה ולנושא הנידון ישבו יחד לשוחח מתוך עם חוסר ההסכמות שלהם. צפו לנושאים נוספים שנמצאים בלב המחלוקות בישראל: האם איראן מסוכנת כל כך לישראל כפי שמספרים? האם נכון לבטל הפרדה מגדרית באקדמיה? איך נגדיר אנטישמיות, וכמה ממנה באמת יש בעולם כרגע? כל אלה ועוד – בעונה השנייה של "יריב ראוי".