רגשות בשירות הפופוליזם

אביטל סיקרון | 01.05.2024 | צילום: Pixabay

מדינות רבות בעולם חוות בשנים האחרונות משברים פוליטיים שקשורים לעלייתו של הפופוליזם, וכך גם ישראל. אך מהו פופוליזם? בבסיסו, זהו סגנון פוליטי שמגדיר את הפוליטיקה כמלחמה בין אליטה מניפולטיבית לבין "העם" הטוב וההגון.

לעיתים קרובות מתלווים לפוליטיקה הפופוליסטית מאפיינים בעייתיים נוספים, כמו דמוניזציה של קבוצות מיעוט, שחיקה של מוסדות דמוקרטיים, עלייה בפופולריות של אידיאולוגיות לאומניות, קיטוב בשדה הפוליטי, ועליית קרנם של מנהיגים חזקים בעלי נטייה לסמכותנות. לפופוליזם צורות רבות ומגוונות, אך לכולן משותף השימוש הפוליטי ברגשות. הרגשות הם שעומדים ביסוד העדפות פוליטיות שנראות לא רציונליות, שכן בכוחם לגרום לנו להתעלם מעובדות ומאינטרסים אישיים. לכן, חקר המבנה הרגשי של הפופוליזם מאפשר לנו להבין את הכוחות הסמויים שמניעים אותנו.

הספר רגשות נגד דמוקרטיה: פופוליזם כפוליטיקה של פחד, סלידה, טינה ואהבה, מאת פרופ' אווה אילוז עם אביטל סיקרון (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד), עוסק בארבעה רגשות שיש להם תפקיד מרכזי בפוליטיקה הפופוליסטית. בין השאר הוא שואל כיצד הרגשות הללו מעורבים בעליית הפופוליזם, מה הקשר בינם לבין האיומים על הדמוקרטיה, כיצד הם באים לידי ביטוי בחברה הישראלית, וכיצד הם משפיעים עליה.

הרשמה לדו-שיח על הספר ב-18.7.24 >

 

תודעת פחד

הרגש הראשון שנבחן בספר הוא הפחד. הפחד הוא רגש מרכזי בהיסטוריה של העם היהודי, שחווה רדיפות וטראומות לאורך הדורות. מדינת ישראל נראתה כפתרון לאיומים שמהם סבלו היהודים, אך גם לאחר הקמת המדינה הפחד המשיך להשפיע עמוקות על תודעתם של הישראלים. דורות של מנהיגים הדגישו כי המדינה עומדת בכל רגע בפני איום קיומי, העצימו את הפחד מפני האיומים הללו, וקידמו את התפיסה שיש לשמור על הביטחון בכל מחיר.

"ביטחון" מקבל משקל כה גדול בישראל, עד שהוא מצדיק כמעט כל צעד, בכלל זה שלילה של זכויות אדם והגמשה של שלטון החוק. הספר נכתב לפני אירועי 7 באוקטובר והוא מתמקד בפחד שמקורו בעיקר בדמיון. ואולם, ב-7 באוקטובר ובמלחמה שפרצה בעקבותיו מאות אלפי אזרחים ישראלים עמדו בפני סכנה קיומית ממשית, לא דמיונית כלל. בכך ניכרת נקודת עיוורון מסוימת של הפרק. הפחד נוכח כעת ביתר שאת בתודעה הישראלית – אך כך גם הסכנות שהוא יוצר. לכן, המבט הביקורתי שמציע הספר על כוחו הפוליטי של הפחד, ובפרט על תפקידו בדרדור הדמוקרטיה, נחוץ כעת יותר מתמיד.

 

סלידה כרגש חברתי

הסלידה היא הרגש השני שנדון בספר. נהוג לחשוב על הסלידה בהקשר ביולוגי, כרגש שגורם לנו להתרחק מגורמים מזהמים בחיי היומיום, אך הספר מתמקד בתפקיד הסלידה כרגש חברתי: הסלידה יוצרת ומחזקת היררכיות חברתיות, כך שקבוצות מסוימות מוגדרות "טהורות" ואחרות "טמאות". מכיוון שלסלידה יש קשר ליצר ההישרדות הביולוגי, גם ההפרדה החברתית שהיא יוצרת בין קבוצות שונות נראית "טבעית" ולכן קשה יותר לערער עליה. הסלידה שימושית מאוד עבור תנועות גזעניות ופופוליסטיות – הן  משתמשות בה כדי לסמן את "האחרים". בישראל, האחרים הם הפלסטינים. הספר עוקב אחר התגברות הגזענות בישראל מתוך שילובה עם רעיונות דתיים מסוימים, באופן שמצדיק ומקבע את ההפרדה בין פלסטינים ליהודים. זוהי אג'נדה שמקורה בגדה המערבית, אך היא מחלחלת בהדרגה גם לתוך גבולות הקו הירוק.

 

טינה ותאוות נקם

הרגש השלישי שנבחן בספר הוא הטינה. הטינה היא רגש שדורש "להשוות": קבוצות שמצפות לקבל שוויון זכויות מלא חשות טינה כאשר הן לא זוכות לכך. זהו רגש מתעתע: מצד אחד הוא מצביע על אי-שוויון שחברה דמוקרטית צריכה לשאוף לתיקונו, ולכן הוא יכול להיחשב רגש בעל השלכות חיוביות. מצד שני, תנועות פופוליסטיות משתמשות ברגש הטינה לא כדי לפעול למען שוויון אוניברסלי אלא כדי להצביע על אי-שוויון שחווה קבוצה אחת בלבד, ללבות את תאוות הנקם שלה ולרתום אותה לצרכים פוליטיים. הטינה מנותחת באמצעות מקרה הבוחן של ש"ס והליכוד. הספר מראה כיצד מפלגות אלו משתמשות ברגש הטינה כדי למשוך מצביעים מזרחים באמצעות הדגשת אי-השוויון העדתי. המפלגות הללו לא בהכרח חותרות לצמצום הפערים בחברה אלא בעיקר מחַיות שוב ושוב את תחושות הקיפוח וההפליה.

 

פטריוטיות מדירה

לבסוף, הספר דן ברגש האהבה למולדת. האהבה נתפסת בדרך כלל כרגש חיובי, ומידה מסוימת של פטריוטיות היא חיונית במדינת הלאום המודרנית. אם כך, כיצד הפכה אהבת המולדת לרכיב מרכזי בפופוליזם? בניגוד למצופה, אהבת המולדת הופכת לגורם מקטב ולא מקרב. ראשית, לאומיות שמבוססת על זהות אתנית בהכרח מדירה כל מי שאינם שייכים לקבוצת הרוב.

בישראל, רגש לאומי שמבוסס על הזהות היהודית מדיר רבע מאזרחי המדינה, שאינם יהודים. שנית, כאשר אהבת המולדת מבוססת על מאפיינים דתיים היא עלולה ליצור קיטוב גם על בסיס דתי: רמת הדתיות של הפרט קובעת את תחושת השייכות שלו למדינה וכך מפרידה בין אזרחים על בסיס אמונתם. נוסף על כך, בעשורים האחרונים גדל הפער המעמדי בכל הנוגע ליחס ללאומיות. בעוד שבני המעמד הגבוה נעשו מחוברים יותר לגלובליזם ולערכים אוניברסליסטיים, בני המעמד הנמוך נעשו קשורים יותר ללאום וללאומיות. כך רגש האהבה החיובי כביכול הופך בסיס לקיטוב אתני, דתי ומעמדי.

***

ארבעת הרגשות הנבחנים בספר מעודדים הפרדה, שנאה וקיטוב. הם אינם מכירים במגוון ואינם מתמודדים עם קונפליקטים אלא חותרים להעלים אותם ולדמיין קהילה הומוגנית. לכן, רגשות אלו אינם יכולים לשמש בסיס לחברה טובה והגונה. לפיכך, באחרית הדבר של הספר מוצע רגש חלופי שעליו אפשר לבסס קשרים אזרחיים בחברה בריאה. הרגש הזה הוא האחווה.

לקריאת ריאיון על הספר עם פרופ' אווה אילוז, שפורסם במוסף "ספרות ותרבות" של ידיעות אחרונות (15.3.24)

דו-שיח על הספר "רגשות נגד דמוקרטיה: פופוליזם כפוליטיקה של פחד, סלידה, טינה ואהבה" ייערך במכון ון ליר בירושלים ביום חמישי 18.7.2024 בשעה 18:30. פרופ' אווה אילוז תשוחח עם פרופ' אוריאל אבולוף, בשיתוף פרופ' שי לביא.

    הרשמה לאירוע

    הצטרפות לרשימת התפוצה