מדע, טכנולוגיה וציוויליזציה

התקדמות טכנולוגית ופיתוחים מדעיים משנים את העולם שלנו באופנים שנראו עד לא מזמן דמיוניים בלבד. תמת "מדע, טכנולוגיה וציוויליזציה" מתמקדת בטשטוש הגבולות בין המלאכותי לטבעי ובוחנת את היווצרותה של ציוויליזציה חדשה, שגבולותיה מתרחבים ומכילים גם ישויות לא אנושיות – רובוטים, בעלי חיים ועוד. מסגרת זו מעלה המשגות חדשות של אתיקה, של תיאולוגיה, של גוף ושל פוליטיקה.

אנחנו חיים בעידן שבו ההשקפות שלנו על אודות הטבע משתנות. בעבר הטבע ניצב מול המתורבת, הביתי והחברתי. כיום, עם התקדמות המדע וההתפתחויות הטכנולוגיות, הניגוד בין הטבעי והלא-טבעי הולך ומיטשטש, הולך ונעלם. אובייקטים דיגיטליים "חכמים", טכנולוגיות רבייה חדשניות, סביבות וישויות מדומות, פתרונות רובוטיים במגוון תחומים, מיפוי הגנום האנושי – אלו רק דוגמאות אחדות לכוחות משני-מציאות שיש למדע היום. טביעת היד האנושית ניכרת בכל רובד של הטבעי כך שהמושג עצמו מאבד ממשמעותו. השפעת האנושות על הטבע כה דרמטית עד כי יש הסבורים שאנו חיים בעידן גיאולוגי חדש, עידן האדם – האנתרופוקן – עידן שסימן ההיכר שלו הוא חותמה הדרמטי של הפעילות האנושית בפלנטה.

תמת "מדע, טכנולוגיה וציוויליזציה" בוחנת את השינויים שהאנתרופוקן מחולל בתרבות שלנו. הנחת היסוד שלנו היא כי האנתרופוקן אינו נוגע רק בשינוי אקלימי, אלא גם בשינוי מהותי ובהרחבה של מה שאנחנו מבינים כ"ציוויליזציה". מדעי המוח מציעים הבנה חדשה של רגשות ואפילו של תפיסות מוסריות; הידע הגנטי מאתגר את מושגי השארות ואת תפיסת העצמי; הסביבות המדומות מבלבלות בין מציאות לבין יצירת מציאות; מהפכת התקשורת הדיגיטלית מזרימה אלינו מידע ללא הרף; חלק גדול מהאינטראקציה שלנו נעשה באמצעות חפצים, תוך כרסום הולך וגובר ביחסים האנושיים הבלתי אמצעיים; והסביבה הביתית והעירונית שלנו נבנית באמצעות מעקב, ניתוח ותקשורת בין עצמים שנחשבו פעם דוממים.

באנתרופוקן היחסים החברתיים שלנו מנוהלים מול רובוטים, מכשירים חכמים, וסביבה אינטראקטיבית. במקביל, המחשבה הפוליטית שלנו הופכת להיות רגישה לחייהן של ישויות לא אנושיות, כמו חיות וצמחים. אנחנו מפתחים אתיקה חדשה בנוגע להתנהלות חיי היומיום במציאות צרכנית פוסט-מודרנית. אנחנו נמנעים מפעולות עם חותמת פחמן כמו טיסה או אפילו משלוחים, אנחנו מבינים את האחריות של פעולותינו על דורות עתידיים שלא נפגוש לעולם, אנחנו מחשיבים את הסביבה לגורם בעל משמעות בהסדרים פוליטיים. כל אלה מצמיחים, באופן ספורדי, אתיקה חדשה של החיים האנושיים.

התמה מבקשת להבין, אפוא, את ההיבטים הציוויליזטוריים של האנתרופוקן. אם הטבע מתחיל לאבד ממהותו, מה היחס שלנו לגוף האדם? לרפואה? לתודעה שלנו? לאחר שאינו אנושי? התמה עוסקת גם בביקורת הביואתיקה והתפתחותה, על מנת ללמוד כיצד התמודדו לפני דור או שניים עם שורה של אי ודאויות טכנולוגיות ומדעיות ביחס לשאלות טבעיות כמו הולדה, מוות, זהות ועוד.

הצטרפות לרשימת התפוצה