עבודות הגמר הזוכות בפרס ון ליר לשנת תשפ"א

דניאלה שרביט | 10.08.2021 | צילום: מולטימדיה ון ליר

פרס ון ליר תשפ

התבוננות בקשיים העולים מתוך תפיסת העולם הקווירית, עיון במקאמות (סוגה ספרותית) של אל-חרירי ותרגומן לעברית, קריאה ברומן "ערבסקות" באמצעות מתודות קריאה שונות, ועיון מחודש באוצר שירתו של ר' שלום שבזי – כל אלו הם נושאיהן של עבודות הגמר הזוכות בפרס ון ליר לשנת תשפ"א שהוענק ב-4 ביולי 2021.

לימודי הרוח הם צורך חיוני לאדם ולאנושות. ביקורת פילוסופית, ניתוח היסטורי והבנת משמעותן של יצירות האמנות לנפש ולחברה – כל אלו אינם מותרות. על רקע השחיקה ההולכת וגוברת במעמדם של מדעי הרוח ומיעוט הסטודנטים המבקשים ללמוד בפקולטות למדעי הרוח, ועל מנת לעודד כתיבת עבודות גמר בתחומים אלו בבתי הספר העל־יסודיים, מכון ון ליר בירושלים מעניק זו השנה השמינית פרס כספי לעבודות גמר מצטיינות במדעי הרוח בהיקף של חמש יחידות לימוד.

השנה הוגשו לתחרות יותר ממאה עבודות גמר בתחומים שונים (פילוסופיה, ספרות, אמנות, מחשבת ישראל, ארכיאולוגיה ועוד), מתלמידות ותלמידים הלומדים ב-46 בתי ספר שונים מיישובים בכל רחבי הארץ, מכרמיאל ועד באר שבע, ומכל פלחי האוכלוסייה במדינת ישראל.

ועדת השיפוט, שכוללת חוקרות, חוקרים, ונשות ואנשי אקדמיה בכירים, בחרה מתוך העבודות שהוגשו שש עבודות גמר הראויות להערכה מיוחדת ומזכות את כותביהן וכותבותיהן בציון לשבח, וארבע עבודות נוספות, מצטיינות באופן מיוחד, נבחרו כזוכות בפרס כספי העומד על סך של 4,000 ש"ח לכל זוכה.

בשש השנים האחרונות פרשֹ נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, את חסותו על טקס הענקת הפרסים, וחתני וכלות הפרס ביקרו מדי שנה במשכנו וזכו למפגש אישי עם נשיא המדינה ולברכתו. אנו מקווים שהנשיא יצחק הרצוג – מחליפו בתפקיד – ימשיך במסורת יפה זו בשנים הבאות.

ארבעת הזוכות והזוכים בפרס השנה הם: יואב כהן ("בארץ אללה יוקפנא"), רואן עאמר ("המקאמות של אל-חרירי"), מאיה רחל לאה גריניאסטי ארזי ("ערבסקות"), נועם סעד ("אם אין אני לי מה לי וכשאני לבדי מי אני?"). לחצו לרשימת הזוכות והזוכים המלאה.

עבודות הגמר הזוכות - נועם סעד הזהות הקווירית
נועם סעד מציג את עבודתו

עבודתו של סעד עוסקת בהתבוננות בקשיים העולים מתוך תפיסת הזהות הקווירית ויישובם באמצעות מושגי "האחר" ו"הפגיעות". בנימוקי הזכייה נאמר עליה כי "היא עבודה יוצאת דופן ובעלת איכויות רבות וייחודיות", אשר קוראת תיגר על הטיפוס המסורתי של מחקר פילוסופי. סעד יצא לברר את מושג הזהות העצמית שמציעה התיאוריה הקווירית וביקש לבחון את מגבלותיו כפי שאלו נחשפות מתוך התנסותו שלו ומתוך רצונו לתת מענה למה שמושג הזהות הנזיל שהציעה ג׳ודית באטלר לא מצליח לספק.

 

לקריאת כתבה על עבודתו של נועם סעד באתר WDG.

לפרטים על אירוע הקרנת הסרט "הטיפול": חשיפה ראשונה של "טיפולי" המרה מבפנים.

הצטרפות לרשימת התפוצה