כנס בינלאומי בשיתוף האקדמיה למדעים ומכון ון ליר

ההתפתחויות הטכנולוגיות והתגליות המדעיות הביאו את עולם המחקר הביו־רפואי לאופקים חדשים, וכעת נדמה כי המאה העשרים ואחת תפרוץ את גבולות הדמיון שלנו בכל הקשור ברפואה, מתרופות חדשות ועד לטיפולים שיתאימו בדיוק למבנה הגנטי הייחודי ולהיסטוריה הרפואית של החולה. עם זאת התפתחויות מבטיחות מעין אלו גם מעלות שאלות על גבולות המחקר ועל הסייגים בשימוש בטכנולוגיות החדשות שיצוצו. עניינה של הביו אתיקה הוא בין השאר עיצוב של מערכת הליכים תקינים לשימוש בטכנולוגיות חדשות.  

הכנס "מה צופן העתיד לסוגיות ביו־אתיות של המחקר הביו-רפואי" מתמקד בעניין זה. בסדרה של מושבים בנושאים שונים דנו חוקרות וחוקרים מתחומי הרפואה, בריאות הציבור וביו־אתיקה בשאלות ביו־אתיות הקשורות לעתיד הרפואה. הרצאת הפתיחה ניתנה על ידי פרופ' אלן ברנדט, היסטוריון של הרפואה מאוניברסיטת הרווארד, וסקרה את תולדות המחשבה הביו־אתית החל מגיבוש עשרת עקרונות נירנברג לאחר מלחמת העולם השניה ודרך נקודות ציון חשובות כמו מחקרי טסקיגי ודו"ח בלמונט. פרופ' ברנדט העלה את השאלה אם העקרונות שהתגבשו במחשבה הביו־אתית מאז מלחמת העולם השנייה מתאימים גם לאתגרים שהתפתחויות במחקר הביו-רפואי יציבו בעתיד.

לצפייה בכל ההרצאות של הכנס >

המושב הראשון עסק בשאלת הרגולציה של המחקר הביו-רפואי ובניסיון למצוא את נקודת האיזון בין רגולציית יתר לתת-רגולציה. לקראת המושב הוכנה סקירה השוואתית של מסגרות אסדרה במקומות שונים בעולם. לקריאת הסקירה לחצו כאן. המושב שעסק בבריאות הציבור משך עניין מיוחד בשל העיסוק בניהול משבר הקורונה בישראל ובשל הופעתה של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס. הדיון המרכזי במושב הזה נסוב על הגבול המטושטש שבין מחקר וטיפול, ובפרט בעניין מחלת הקורונה ובשאלה מה מקומה של מדיניות החיסונים נגד הקורונה על הרצף שבין מחקר וטיפול.

מושבים נוספים התמקדו בשאלות אתיות הקשורות לפיקוח על ייצור תרופות; מהו סוג הפיקוח שצריך להישמר גם כשהתרופה כבר משווקת? מהי המסגרת האתית הראויה במחקרים קליניים של רפואה מותאמת אישית שבהם משתתף אחד בלבד? את סוף היום הראשון חתם מושב שעסק באחריות של שיש לחברות הפארמה על טובת הציבור. ביום השני התקיימו מושבים שעסקו בגבולות המחקר הרפואי: האם קיימים מחקרים רפואיים שאינם אתיים למרות שאינם גורמים נזק? מושב שלם הוקדש לשימוש בנתוני עתק ("ביג דאטה") רפואיים והשאלות האתיות שהוא מעלה. האם ראוי שהמדינה תנהל מאגרי מידע רפואיים בשם השמירה על האינטרס הציבורי? הכנס עסק גם באתגרים האתיים במחקר הביו רפואי המתעוררים בעקבות שילוב של בינה מלאכותית. הכנס נסגר בשולחן עגול במתח המובנה שבין ועדות אישור מחקרים ("ועדות הלסינקי") ובין התפתחויות טכנולוגיות המאיצות את המחקר.

לקריאת חוברת הכנס >