סיפור חיים: התהוותה של דמות מופת

יום שלישי 18/06/19, 18:00 עד 20:00

סדרת קְשָרִים

אֻםּ כֻּלְת'וּם: ״היא עולם״

أُمّ كُلْثُوم: هي دنيا

הרצאה ראשונה

כתרים רבים נקשרו לאום כולתום ותארים רבים הוענקו לה. בין השאר היא כונתה "כוכב המזרח", "הגבירה של השירה הערבית", "הקול של מצרים" ו"הדיווה של השירה הערבית". שמות אלו ואחרים משקפים ניסיון רב שנים לנסח ביטוי קולע שישקף בתמציתיות גבישית את מעמדה יוצא הדופן בתרבות הערבית המודרנית.

בסדרת ההרצאות נבקש להתחקות על האופן שבו התהוותה דמותה של אום כולתום כדמות חד-פעמית, שרישומה ניכר עד היום לא רק בעולם הערבי אלא גם בישראל. נעשה זאת על ידי שילוב של שני אופני דיון: מושגי והיסטורי. בדיון המושגי נתוודע לתיאוריות הגותיות שבמרכזן הניסיון להסביר כיצד מתהוות דמויות מופת בתרבות, ומהו שמעניק להן הילה של חד-פעמיות. בדיון ההיסטורי נעקוב אחר התפתחותה של אום כולתום מזמרת צעירה המוּכרת באזור הספָר הכפרי המצרי, לדמות ששמה הולך לפניה ברחבי מצרים ובעולם הערבי כולו.

הבנת מעמדה של אום כולתום מחייבת, מלבד ניתוח סיפורה האישי, גם בחינה של קשריה האמנותיים והמקצועיים: המשוררים והמלחינים שחיברו את שיריה, הנגנים שניגנו אותם בהופעות חיות ובאולפני הקלטות, וסוכני תרבות אחרים שהיה להם תפקיד הן בתיווך בינה ובין הקהל הן בכינונה כדמות אייקונית. לכן, סדרת ההרצאות תבקש לשפוך אור גם על המערך המורכב והעשיר הזה, שבלעדיו אותה תופעה תרבותית לא הייתה מתרחשת. לבסוף, נראה כיצד מעמדה של אום כולתום כאייקון תרבותי הלך והתעצם מתוך המפגש עם קהל מאזיניה והשפעתה עליהם, השפעה ההולכת ונמשכת זמן רב לאחר מותה.

 

איך נוצר אייקון תרבותי? מה הופך יוצר או יוצרת לדמות מופת חד-פעמית? האישיות המונומנטלית של ניטשה, הכללי-הפרטי של סארטר והצורה הרת המשמעות (Prägnanz) של בלומנברג – אלה הם מקצת הרעיונות ששימשו להסביר כיצד דבר מה יחידי יכול לשאת משמעות כללית החורגת ממנו ובו בזמן מתמצה בו לחלוטין. רעיונות אלו ואחרים ישמשו לנו מסגרת מושגית לדיון בדמותה של אום כולתום. בלי ספק, אום כולתום מילאה תפקיד חשוב בתולדות המוזיקה הערבית המודרנית. אישיותה ופועלה האמנותי והתרבותי מייצגים עידן שלם במוזיקה הערבית, ולא זו בלבד אלא שהם מגלמים תודעה תרבותית מצרית, ואולי אף כלל-ערבית, ותורמים לגיבוש תחושת זהות קולקטיבית. האם מעמדה הייחודי של אום כולתום החל להתגבש עם מעברה לקהיר, או שמא עלינו להרחיק בזמן ולחזור לילדותה בכפר באזור הדלתא במצרים, בעת ששימשה זמרת באירועים דתיים ובחגיגות משפחתיות? ומעבר לכך נשאל: האם די בביוגרפיה האישית והאמנותית של אום כולתום להסביר את הפיכתה לאייקון תרבותי, או שמא יש להביא בחשבון גם גורמים אחרים?