שני כרטיסים לצפוריה

יוסף בן שלושים, אבל הוא נושא על גבו פליטות בת שבעים שנה. סביו גורשו ב־1948 מהכפר צַפוּריה שבגליל, הוריו נולדו במחנה הפליטים אַלְיַרְמוכּ שבסוריה, והוא עצמו נולד בדובאי. המלחמה בסוריה הבריחה אותו שוב, הפעם לאירופה. הוא חי לבדו בטולוז ומשקיע את כל מרצו בניסיון להסתגל לתרבות המקומית: לשפה, לקודים התרבותיים, לאוכל, לשם החדש שנתנו לו פקידי ההגירה. הוא מצליח להתקיים, אך מנותק מהקשר, חסר קהילה או זהות להיאחז בה. בתוך התלישות הוא נתלה במשאלה לקבל דרכון צרפתי שיאפשר לו להגיע לאדמת אבותיו, שבה החלה שרשרת העקירות של משפחתו.

שני כרטיסים לצַפוּריה מביא קול פלסטיני צעיר המתאר את הדור השלישי של הפליטות, את הפליטים שהתפזרו בעולם והפכו לעדים בודדים התרים אחר זיכרון אישי־קולקטיבי שיעניק להם משמעות, זיקות ואפשרות למולדת.

עריכת תרגום: מונא אבּו בּכּר

עריכת ספרות: דפנה רוזנבליט

אחרית דבר: איאד ברגותי

על העטיפה: בשיר מח'ול

Preoccupation 10 שמן על קנבס, 111X111 ס"מ,  2023