טרילוגיית ילדי הגטו מאת: אליאס ח'ורי

ילדי הגטו עוקב אחר אָדָם, פלסטיני אזרח ישראל בשנות החמישים לחייו שהיגר לניו־יורק לאחר שהתייאש מן החזון של "מדינת הישראלים", ונקרע בין הערבית, שפת האם שאתה נולד, והעברית שבה בחר כשפת האב. חייו המתפתלים בין זהויות לשוניות ונאמנויות צולבות הובילו אותו בדרך חתחתים עד למותו הבלתי צפוי. אדם מותיר אחריו רשימות מקוטעות המוטלאות מאמת ובדיה, מילים ובבואות של מילים, סיפורים והרהורים, שירה הכתובה כפרוזה, פרוזה כשירה – מגוון סוּגות ואמצעי מסירה הנערמים לרומן רב־שכבתי המתעתע בקוראיו. מהו בכל זאת החוט המאחה את העלילה? אפשר לומר – השואה והנכבה, הזהות החצויה של הפלסטינים בישראל, הגטו בלוד, שתיקה ועדות, היסטוריה והיסטוריוגרפיה. אבל לפני כל אלה שוכנת הלשון הנוברת בעצמה, חושפת את רגביה ומגלה את פצעיה במסע אל הזיכרון.

סטלה מאריס הוא הרומן החיפאי של אדם, צעיר פלסטיני המוקף בשרידי זיכרונות שאינם מפסיקים לנקר במוחו בעודו נחבט בקירות הקיום במדינה היהודית בשנות השישים של המאה העשרים. זהו רומן החניכה של אדם לתוך הספרות העברית, אשר בצלה הוא חוסה על מנת להדחיק את העבר. אולם הספרות מתעתעת באדם ומחזירה אותו בשרשרת של צירופי מקרים אל עברו: למפגש מפתיע עם מארק אדלמן גיבור גטו ורשה, ולמפגש מפתיע לא פחות עם רופאת שיניים אלמונית הנדרשת לבחור בין אב מת לאב רוצח.

אדם בדמותי הוא הרומן השלישי בטרילוגיה והוא חותם את סיפור מסעו של אדם דנון בין לוד, חיפה, יפו וניו־יורק. האירועים ברומן מתרחשים ברובם בניו־יורק, בסתיו חייו של אדם, כשהוא פוגש שדים ורוחות מעברו, וביניהם את השחקן ג'וליאנו מר ואמו ארנה, ואת המשורר הלאומי הפלסטיני ראשד חסיין המשמשים גם הם מראות לפענוח סודן של המחברות.