התיאוריה הפוסטקולוניאלית מתמקדת בהשפעת הניאוקולוניאליזם העכשווי, כמו גם ההיסטוריה הקולוניאלית, על המבנה החברתי, הכלכלי, התרבותי והפוליטי. היא מניחה שגם לאחר קריסתן של המדינות הקולוניאליות הקלאסיות ממשיכה הפרדיגמה הקולוניאלית לשמש גורם מרכזי בעיצוב התודעה המודרנית.

האנתולוגיה קולוניאליות והמצב הפוסטקולוניאלי מציגה עבודות תיאורטיות של מיטב ההוגים האנטי-קולוניאלים והפוסטקולוניאלים ומבררת את משמעותן בהקשר הישראלי. בחלק הראשון – טקסטים של פרנץ פאנון (מתוך עור שחור, מסֵכות לבנות); אלבר ממי (מתוך דיוקנו של הכובש והנכבש); אדוארד סעיד (מתוך תרבות ואימפריאליזם); הומי ק. באבא (מתוך שוּליוּת והתרבות בת-זמננו); וגיאטרי צ'קרוורטי ספיבק (מתוך מרקסיזם ופרשנות התרבות). בחלק השני – מאמרי מקור מאת מיטב הכותבים בישראל בשאלות של מרחב, אתניות, לאומיות, הגירה, היסטוריוגרפיה, דת ותרבות.