בין הציבורי לפרטי במערכת הבריאות בישראל

המקרה של שר"פ

מאת
גבי בן נון, לאה אחדות
מו"ל

הוצאת מכון ון ליר

שפה עברית
שנת הוצאה 2012
סדרה מפרסומי התוכנית לכלכלה וחברה

השאלה אם לאפשר בחירת רופא בתשלום (שירות רפואי פרטי – שר"פ) בכלל בתי החולים הציבוריים שנויה במחלוקת זה שנים רבות במערכת הבריאות בישראל. עמדות המצדדים בהתרת השר"פ והמתנגדים לה משקפות הבדלים בתפיסה הכוללת בדבר אופייה הרצוי של מערכת הבריאות בישראל, אך הן מושפעות ללא ספק גם מאינטרסים כלכליים ואחרים.

השר"פ הוא שירות רפואי שמספקים רופאים בתוך המערכת הציבורית, אך במימון פרטי של החולים. במסגרת השר"פ החולה יכול לבחור רופא (בדרך כלל רופא מנתח) תמורת תשלום שמתחלק בין הרופא לבית החולים. בבתי החולים הציבוריים היום מונהג ההסדר הזה רק בירושלים – בהדסה, בשערי צדק ובביקור חולים – מתוקף הסכם ארוך שנים. לחצם של הרופאים להעלאת שכרם מעבר לשכר שמאשרים המעסיקים הציבוריים, הרחבת הכיסוי הביטוחי של תושבי המדינה באמצעות תוכניות הביטוח המשלים (המאפשרות בחירת רופא), והנטייה הגוברת בקרב הציבור למעורבות גדולה יותר בהליכי הטיפול הרפואי – כל אלו העלו מחדש את סוגיית השר"פ על סדר היום הציבורי.

מטרתה של מחלוקת זו היא לפרוס את הטיעונים של התומכים בהנהגת שר"פ בכלל בתי החולים הציבוריים במדינה ושל המתנגדים לה, על רקע המחלוקת הרחבה יותר בדבר חלוקת העבודה שבין הציבורי לפרטי במימון שירותי הבריאות ובאספקתם. בחלקה הראשון של המחלוקת יוצגו מגמות ההתפתחות בתמהיל הציבורי-פרטי במימון מערכת הבריאות בישראל בשני העשורים האחרונים; בחלקה השני יובהר המושג “שירות רפואי פרטי“ (שר"פ), ויובאו סקירה היסטורית ומשפטית של התפתחות הדיון בנושא השר"פ ותמונת מצב של הרפואה הפרטית המשולבת כבר היום במערכת הציבורית; בחלק השלישי יוצגו עיקרי הטיעונים של התומכים בהנהגת השר"פ בכל בתי החולים הציבוריים בישראל ושל המתנגדים לה. טיעונים אלו ייבחנו מחדש על רקע ההתפתחויות האחרונות במערכת הבריאות בישראל: הרחבת הכיסוי הביטוחי באמצעות קופות החולים והקמת תאגידי הבריאות שליד בתי החולים. לבסוף יוצגו אומדנים לטווח ההשפעה של הפעלת השר"פ בכל בתי החולים הציבוריים בישראל על ההוצאה הלאומית לבריאות.

הצטרפות לרשימת התפוצה