המושג "שורשיות" מציע נקודת מבט ייחודית על זהות, שייכות וקהילתיות, המאפשרת להבין צורות הוויה מגוונות, מעבר לתפיסתן כקטגוריות דתיות-פולקלוריסטיות. בכוונת הקבוצה לבחון את השורשיות כקטגוריה קיומית ותרבותית עמוקה, הכוללת מסורתיות מגוונת – מזרחית, אשכנזית, ערבית וציונית – שיכולה להעשיר את השיח על המשפט. ככלל, הדיון הציבורי והמשפטי בישראל בנוגע לזהות נוטה להתמקד בצמדים בינריים: דת מול חילוניות, אוניברסליזם מול לאומיות, או ליברליזם מול שמרנות. קבוצת המחקר הבין-תחומית "שורשיות במשפט" מבקשת לבחון את השורשיות כאפשרות שלישית, המתמודדת עם המתח שבין זהות למשפט בצורה עמוקה יותר – לא דרך ניגודים אלא באמצעות הבנת התשתית הרגשית, התרבותית והחווייתית של שייכות קהילתית יציבה, רב-דורית, המחזיקה גם בהיגיון מוסרי מובחן.

הליברליזם המשפטי בישראל נשען במידה רבה על מודלים המדגישים אינדיווידואליזם וזכויות פרט; אבל עבור חלקים נרחבים בציבור הישראלי, קהילתיות, זיקה למקורות תרבותיים ורגישות מוסרית-שורשית הם עקרונות יסוד. הקול השורשי המקומי הוא שקוף ברובו בשיח על המשפט הציבורי, שנשאר מרוחק מחוויות החיים של הקהילות שאת חייהן הוא מבקש לעצב. כדי לגשר על הפער הזה, ומתוך היחלצות מהדיכוטומיה המוכרת של זכויות פרט כנגד אינטרס קולקטיבי, תבחן הקבוצה סוגיות משפטיות אקטואליות – כגון הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, איסור חמץ בבתי חולים, הנחת תפילין בבתי ספר, ועדות קבלה ליישובים קהילתיים, גיוס חרדים וערבים, חוק האזרחות ואיחוד משפחות פלסטיניות, חוק ההסתננות וסוגיית הפליטים. בחינה זו תיעשה על רקע מושג השורשיות, ובהתבסס על פיתוח תיאורטי של הממשק שלו עם המשפט.

בהובלת

פרופ' ניסים מזרחי, פרופ' רונן אברהם וד"ר אורית מלכה