קבוצת המחקר בוחנת כיצד תפיסות תיאורטיות שונות בתחום ההגות הפמיניסטית מאפשרות לנו לחשוב על סובייקטיביות פוליטית פמיניסטית עכשווית, מקורותיה, כשליה ואלטרנטיבות שונות לכינונה, מתוך דגש על ארגז הכלים לשינוי שכל תפיסה מציעה.

הדגש של קבוצת מחקר זו יהיה זיהוי, ניסוח וניתוח של פרקטיקות קיימות או אפשריות, כפי שאלה הן חלק מיחסים שניתן להגדירם כיחסי חינוך – כאלה השואפים ליצור שינוי חברתי פמיניסטי. הנחת המוצא שלנו היא כי רעיונות ביקורתיים בתחום המגדר נבחנים תמיד גם כדרך התערבות במציאות חברתית קונקרטית, וכי חינוך בהגדרתו הרחבה עניינו פרקטיקות המעצבות את הזולת ביחס לאחרים ולחברה. לפיכך, הדיון בקבוצה יתמקד בצורות שבהן תיאוריות פמיניסטיות יכולות להיות כר למחשבה על שאלות חינוכיות: חינוך בבית ומחוצה לו, חינוך כחלק משדה התרבות והאמנות, וחינוך לאזרחות פוליטית במרחבים השונים.

בין השאלות שמעניינות אותנו במיוחד:

  • כיצד ניתן להבין את פעולת החינוך והיחסים שהיא מאפשרת דרך תיאוריות פמיניסטיות שונות?
  • האם שיחים ביקורתיים עכשוויים ניתנים לתרגום לפעולות פוליטיות קונקרטיות היכולות להיחשב כפעולות של חינוך או יוצרות מרחב חינוכי?
  • אילו תפיסות חינוכיות מציעות השפות השונות של תיאוריות ביקורתיות בהקשרים פמיניסטיים? כיצד תפיסות אלו מאפשרות להציע כלים לפעולה פוליטית חינוכית בהקשרים עכשוויים?
  • אילו ממדים של סובייקטיביות פוליטית כמו רגשות, מיניות, פגיעוּת, יכולים להיות חלק מתהליכים חינוכיים שמוקדם שינוי חברתי?
  • אילו תהליכי חינוך פמיניסטי יכולים להציע מדיומים אומנותיים שונים?
  • מהי אימהות פמיניסטית, אבהות פמיניסטית, הורות פמיניסטית, וכיצד ניתן לחשוב עמדה זו באמצעות תיאוריות ביקורתיות פמיניסטיות?