מה עתידם של העוברים המוקפאים?

ד"ר חגי בועז | 15.02.2022 | צילום: Unsplash

מה עתידם של העוברים המוקפאים

עוברים מוקפאים שאין להם דרישה עדיין נחשבים חלק מהתא המשפחתי, או שאפשר להחשיב אותם חלק מהמדע? מדובר באוכלוסייה הולכת וגדלה, למרות שהיא תופסת מקום קטן, וגורלה מעלה שאלות אישיות ואתיות. מחקרם של ד"ר רועי גילבר וד"ר סיון תמיר שפורסם לאחרונה וזמין לקריאה בודק מה עתידם של העוברים המוקפאים של אותם זוגות שעוברים את תהליך שימור הפוריות, והממצאים בהחלט מפתיעים.

ישראל נחשבת מהמובילות בעולם בטיפולי פוריות: המדינה מסבסדת טיפולי פוריות בהיקף עצום, ומאות אלפי זוגות ישראליים – מכל המגזרים ומכל השכבות – זכו במשאלתם להפוך להורים באמצעות הטכנולוגיות המתקדמות של רפואת הפריון. ככלל, ישראל היא מדינה פרו-נטליסטית, כלומר מדינה שמעודדת ילודה. השימוש הנפוץ בטכנולוגיית פריון הוא רק היבט אחד של מדיניות זו, אבל הוא הבולט מכולם.

החיבוק המלא שמחבקת החברה בישראל את הטכנולוגיות הללו מוביל לכמה תופעות שהן ייחודיות כמעט לחלוטין: הבאת ילדים לעולם מזרע של נפטר, ייעוץ גנטי קהילתי, שידוך על פי תכונות גנטיות לבני הזוג ("דור ישרים"), ועוד. אבל יש היבט אחד שנעלם מהעין הציבורית: בישראל קיימים מאות אלפי עוברים מוקפאים במכלי חנקן נוזלי. יש המדברים על בין 700 ל-800 אלף עוברים שכאלה, כ-8% בערך מהאוכלוסייה הכללית בישראל.

 

עוברים מוקפאים: קווים לדמותם

מה הם עוברים מוקפאים? בכל תהליך הפריה מלאכותית נשאבות מגוף האישה מספר ביציות. ביציות אלה מופרות באמצעים שונים, ומרגע שהביצית המופרית מתחילה להתחלק ולגדול אפשר לסמן בהצלחה שלב ראשון בדרך להריון: נוצר פוטנציאל לחיים. אך לא כל הביציות המופרות חוזרות לרחם – השאר נשמרות בהקפאה לטובת סבב נוסף, במקרה שהביצית המוקפאת לא תיקלט ויהיה צורך בעוד ניסיונות. הביציות המופרות המוקפאות הן מה שמכונה "עוברים מוקפאים". 

אך מה הם בעצם העוברים המוקפאים האלה? יצורים חיים מוקפאים? תהליך ההתחלקות והגדילה שלהם נעצר והוקפא באמצעים מלאכותיים? בשלב זה, אולי רק פוטנציאל לחיים? הם אינם רק ביציות, כמו למשל בהליך של הקפאת ביציות לטובת הליכי הפריה בעתיד. הם כבר נושאים את המטען הגנטי המשותף מהמפגש בין הזרע והביצית; הם האחים והאחיות הפוטנציאליים של העוברים המתפתחים בבטן האם, ובמקרה שטיפולי הפוריות מסתיימים בהצלחה ותכנון המשפחה הושלם – מה גורלם של העוברים שנותרו קפואים במרפאות הפוריות? 

ההוראה היא שעל יחידות ההפריה החוץ-גופית לשמור את העובר בהקפאה לפרק זמן שלא יעלה על חמש שנים. אפשר להאריך פרק זמן זה בחמש שנים נוספות אם התקבלה בקשה שכזו מן המטופלות והמטופלים ורופא אישר אותה. בתחילת הטיפולים הזוגות צריכים להחליט על האופציה העדיפה עליהם: הקפאת העוברים לחמש שנים; הפשרה (שמשמעותה השמדת העוברים העודפים); או תרומתם למחקר. אחרי חמש שנים, היחידות צריכות ליצור קשר נוסף עם המטופלות והמטופלים ולברר מה גורל העוברים המוקפאים. פעמים רבות לא נוצר קשר כזה, ואוכלוסיית העוברים המוקפאים הולכת וגדלה. 

 

השמדה, תרומה למחקר או אולי תרומה לצורך הולדה?

ד"ר רועי גילבר וד"ר סיון תמיר יצאו למחקר מטעם מכון ון ליר לברר מה חושבים זוגות המטופלים כעת, ושטופלו בעבר ביחידות הפריה חוץ-גופית, על גורלם של העוברים המוקפאים שייווצרו במהלך התהליך. הם ביקרו בשלוש מרפאות להפריה חוץ גופית בבתי חולים בחדרה, בירושלים ובעפולה, והציגו למאות מטופלות ובני ובנות זוגן סדרת שאלות לגבי העדפותיהם בעניין העוברים המוקפאים שיש להם או שאולי יהיו להם. 

בין השאר, העלו בפני המרואיינות והמרואיינים את האופציה של תרומת עוברים לצורך הולדה. זו אופציה שקיימת בקנדה, באנגליה ובמקומות מסוימים בארצות הברית. בשונה מתרומת זרע או ביצית, כאן התרומה היא ממש של אח או אחות בפוטנציה הנושא את המטען הגנטי של בני הזוג. 62% אחוז מהמשיבים היו נותנים את הסכמתם לתרומת עוברים לצורך הולדה. 

המחקר הזה הוא ראשוני מסוגו באוכלוסייה הישראלית, והוא מרמז על אופציה שאינה קיימת כיום בחוק – תרומה של עוברים לצורכי הולדה. אופציה זו מפתיעה ומעלה שאלה חשובה – האם זה ריאלי? האם תרומה של עוברים לצורכי הולדה יכולה להתאפשר במדינת ישראל? התשובה עליה צריכה להתקבל בדיון ציבורי, שהגיע הזמן שיתקיים.

 

לקריאת המחקר "השמדה, תרומה למחקר או תרומה לצורך הולדה? עמדות מטופלות ומטופלים לגבי עוברים עודפים מטיפולי IVF בישראל". המחקר הוא חלק מפרויקט "סולידריות בבריאות" של מכון ון ליר, בהובלת ד"ר חגי בועז

מומלץ לצפות בהרצאות "טרום עוברים עודפים במרפאות הפריה חוץ גופית".

הצטרפות לרשימת התפוצה