זרקור על רונית טפיירו

מכון ון ליר אינו רק מוסד אינטלקטואלי שעוסק בפיתוח רעיונות פורצי דרך. הוא גם לא רק בניין מרשים בלב קמפוס מטופח בירושלים. מבחינתנו, עובדי המכון, ון ליר הוא בעיקר מקום של חברוּת אמיתית, של עבודת צוות ושל תמיכה הדדית.

אז מי אנחנו – העובדים? חשבנו להפנות מדי פעם את הזרקור אל הנשים והאנשים שעומדים בלב העשייה של המכון, כך שגם אחרים יוכלו לחוות קצת ממה שאנחנו חווים כאן בכל יום.

יצאנו לשטח וריאיינו עובדים ועובדות בשביל להביא לכם טעימה מעט אחרת ממכון ון ליר.

הפעם נפנה את הזרקור אל רונית טפיירו.

רונית היא עורכת מדעית ואחראית תחום העריכה בהוצאת מכון ון ליר. מאות חוקרים ואקדמאים מכירים את רונית כיוון שערכה את כתבי היד שלהם. רובם לא פגשו אותה מעולם, אלא רק התכתבו איתה, ובכל מקרה הם לא זכו להכיר את רונית הרבה מעבר להתכתבות המקצועית.

רונית, מי את? או איך נראו החיים שלך לפני ון ליר?

נולדתי בתל אביב, וגדלתי בתל אביב, בירושלים ובהרצליה. הייתי מש"קית ת"ש בבסיס חיל הים באילת. אחרי הצבא הייתי דיילת אוויר באל על, ואחר כך התחלתי ללמוד לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובספרות צרפתית באוניברסיטה העברית. לאחר מכן עשיתי השלמות לתואר שני בלשון ולמדתי עריכת לשון. באוניברסיטה הכרתי את קרלוס, ולאחר שנישאנו נסענו לגואטמלה לשנתיים–שלוש, שהתארכו ל-12 שנים שבהן גם נולדו לנו שלושה ילדים. בגואטמלה הייתי בין השאר נציגה של קרן היסוד ומתרגמת בעבור שגרירות ישראל. חזרנו ארצה ביולי 2001, היישר לזוועות האינתיפאדה השנייה. הייתי המומה ומבולבלת. החיים בגואטמלה היו כל כך שונים! החלטתי לחזור לאוניברסיטה ולסיים את לימודי העריכה (לא הספקתי לסיים אותם לפני הנסיעה). באוקטובר 2006, לאחר כמה שנים שבהן עבדתי כעורכת ומתרגמת פרילנסרית, התחלתי לעבוד במכון. לא מזמן עשיתי תואר שני בלימודי אירופה. בשנת הלימודים הקרובה אתחיל ללמד עריכה מדעית באוניברסיטה העברית – מעין סגירת מעגל שמשמחת אותי מאוד – וגם קורס בקריאה וכתיבה אקדמית במכללת הדסה.

ואיך זה מתחבר למה שאת עושה במכון?

הכול מתחבר: אני אוהבת ללמוד ואוהבת לקרוא. תמיד הייתי תולעת ספרים, והייתה לי זכות גדולה להפוך את התחביב שלי למקצוע.

מהי החברה האידיאלית בעינייך?

מוסרית וצודקת, חופשית, שוויונית, פלורליסטית, דמוקרטית ומתוקנת, שוחרת צדק ושלום, פתוחה לעולם, חומלת ולא מנוכרת. חברה שמעריכה עידון, יופי וטוב טעם (בכל המובנים), עשירה ביצירה תרבותית ואמנותית, ומטפחת השכלה רחבה, חשיבה עצמאית ומידות טובות.

נשמח לתובנה שלך מהעבודה.

כתיבה בהירה משקפת מחשבה בהירה.

ומה לא כתוב ב־CV  שלך?

שהמוזיקה היא חלק חשוב מאוד בחיי, בייחוד הרוק האנגלי.

שננסה לתמצת במילה אחת?

כשתהיי גדולה תהיי:
אני כבר די גדולה, אבל הכול פתוח.

אם לא היית עורכת היית:
אין לי משהו אקזוטי לומר. אולי אוצרת. או משפטנית.

*ה*דיסציפלינה, ב-ה"א הידיעה:
ספרות – שכל החוכמות כלולות בה.

המושג התיאורטי הכי מעולה:
Aufhebung בדיאלקטיקה של הגל – כי הוא מבטא את ההתפתחות המתמדת של הרוח.

ההוגה/החוקר הכי-הכי שווה:
שאלה בלתי אפשרית... אחד מהם הוא בלי ספק קרל פולני, שספרו עומד להתפרסם אצלנו.

הפינה שלך בון ליר:
המשרד שלי.

מכון ון ליר זה:
בית אהוב.

תודה רונית יקרה. נתראה במטבחון...