משפילים מבט: המציאות והסבל בזעיר אנפין בסרטי הארבה של חן שינברג

מסה זו משתמשת במינוח האתי הרדיקלי של הפילוסופית והמיסטיקנית סימון וייל כדי לנתח כמה סרטים של האמן חן שיינברג, שבמרכזם עומד הייחוד האנטומולוגי והאונטולוגי של הארבה, על שלל המשמעויות הדתיות והתרבותיות שנקשרו בו – החל בתנ״ך וכלה בסרטי האסונות של ימינו. פיק מראה כיצד באמצעות התמקדות בפרט אחד בודד ופגיע במקום בנחיל המאיים וההרסני, שיינברג מסלק את האספקלריה התועלתנית והאלימה שמבעד לה התרגלנו לראות את בעלי החיים הלא-אנושיים, ומממש הלכה למעשה את קריאתה של וייל לשימת לב באמצעות מה שפיק מכנה ״מבט טבעוני״: מבט המופנה אל האחר החייתי ומכיר בסבלו בלי להשתמש בו, בלי לראות בו אמצעי להשגת מטרות או משאב בר-ניצול ובלי לחשוף אותו לחודרניותו וליומרנותו של המבט האמפתי הקלאסי.

https://doi.org/10.70959/tac.51.2019.143156