חזרתו של היום-יום

היום-יום הוא מנגנון שתפקידו לחזור על אירועים על מנת להטמיעם במארג החיים. מנגנון זה אינו קבוע ואוניברסלי, אלא בעל נסיבות היסטוריות, סוציולוגיות ופילוסופיות, ואותן המאמר מבקש לנתח. מושג היום-יום נוצר בעת המודרנית המאוחרת על רקע של תהליכי חילון, אורבניזציה, והאצה בקצב החיים. תהליכים אלה הביאו להחלשת המוסדות הישנים (הכנסייה והקהילה) ולעליית מוסדות חדשים (המדינה וההון) באופן שהביא לשינוי באופן ההתנסות ביום-יום ובחזרתיות שלו. מאותו זמן נתפס היום-יום בראש וראשונה כזירה סתמית של חזרה המנותקת מאירועים ״אמיתיים״. כדי לפתח טענות אלה המאמר מגדיר את היום-יום לאור תפקידו החזרתי, ולאחר מכן מוצגות שתי המשגות של היום-יום על פי מישל דה סרטו והפנומנולוגיה. מכיוון שהמשגות אלה אינן נותנות דין וחשבון מספק בנוגע לתמורות שחלו בתפקיד היום-יום במודרנה, המחבר פונה בהמשך המאמר לתיאוריות של פרויד ושל ולטר בנימין בדבר ההלם העומד בבסיסם של אירועים. הלם זה מחייב הדיפה או הטמעה, שתי אפשרויות המעוגנות בהיסטוריה ובתרבות וגוררות אחריהן אופני יום-יום שונים. לסיום המחבר מתייחס למקרה של ישראל ומציע ניתוח של המחאה החברתית שהתעוררה ב-2011 מבעד לפריזמה של שאלת היום-יום וחזרתו.

https://doi.org/10.70959/tac.45.2015.1330