חוזי העתיד

מדוע סירבו הפלסטינים לתוכנית החלוקה ב-1947? מה הייתה האלטרנטיבה הפוליטית שהציגו כחלופה למלחמה ב-1948? והאם, כפי שקובעת המימרה הידועה, המופתי ושותפיו ״מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות״? הספר חוזֵי העתיד: מבט אחר על ראשיתו של הסכסוך הציוני–ערבי מציע תשובות מקוריות על שאלות אלו ופותח צוהר לעולם נשכח שבו ערבים ויהודים חזו עתיד משותף לארץ, ולעיתים אף ניסו לעצבו הלכה למעשה.

חוזֵי העתיד מבוסס על מחקר היסטורי שבבסיסו השאלה כיצד ראתה החברה הפלסטינית את עתיד מולדתה עד 1948 ואיזה מקום יועד בה ליהודים – הוותיקים והחדשים כאחד. הספר משחזר את תמונת העתיד שנשקפה מהשיח הפוליטי הערבי בעזרת שילוב בין תיאוריות של קולוניאליזם לבין סיפורי חיים של פוליטיקאים, עיתונאים, סופרים ומרגלים – ערבים, יהודים (מזרחים ואשכנזים), בריטים, אמריקנים ואחרים. אותן דמויות, חלקן נשכחות וחלקן זכורות עד היום, נדדו בין ירושלים, קהיר, בגדאד, ביירות, לונדון, פריז וניו יורק כשבאמתחתם חזון לדו-קיום בארץ וגם חוזים מדיניים להגשמתו. הספר מסתיים בתיאור קריסתם של הניסיונות הערביים להגיע להסדר מדיני לפני 1948, ומבקש להסביר מדוע נכשלו גם מי שביקשו לקדם דרך אחרת. הספר מציע אפוא נקודת מבט חדשה לא רק על ראשית הסכסוך הציוני–פלסטיני, אלא גם על הוויכוחים הניטשים סביבו עד ימינו.

אלי אושרוב הוא היסטוריון של המזרח התיכון המודרני, עמית מחקר בפורום ללימודים אזוריים בברלין. חוזֵי העתיד הוא ספרו הראשון, המבוסס על עבודת דוקטור שנכתבה באוניברסיטה העברית בירושלים.

סדרת שׁוּרוּק ("זריחה" בערבית), מבית מכון ון ליר בירושלים, מאמצת גישה מחקרית ואינטלקטואלית חדשה, הרואה בישראל מדינת לאום מזרח-תיכונית שעוצבה על ידי אותם תהליכים ותמורות היסטוריות שעיצבו מדינות לאום אחרות באזור. הסדרה קוראת תיגר על הלאומיות המתודולוגית ומכירה במורכבויות של יחסי הגומלין ושל ההשפעות ההדדיות בין המשטרים הפוליטיים וחברות במזרח התיכון. בכך היא מבקשת לפרום את גבולות השיח והידע המאפיינים את הספרות המקצועית בעברית בכל הנוגע למזרח התיכון וישראל, ולהציע קריאה ביקורתית, בין-תחומית והשוואתית, בענייני האזור. ספרי הסדרה עוסקים בישראל/פלסטין, בחברות ובמדינות באזור, וביחסי יהודים וערבים בעבר ובהווה.

ספר זה ראה אור בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות.