מטפיזיקות קניבליות: קווים לאנתרופולוגיה פוסט־סטרוקטורלית
האנתרופולוג הברזילאי אדוארדו ויוויירוס דה קסטרו מוכר לקוראי תיאוריה וביקורת ממאמרו של אלירן ארזי על שבט האנדוקה והאנתרופולוגיה ההפוכה, שפורסם בגיליון 54. בגיליון הנוכחי אנחנו מביאים לראשונה תרגום לעברית מתוך כתביו של ויוויירוס דה קסטרו (וד״ק) — שני פרקים מספר המופת שלו מטפיזיקות קניבליות. ספר זה פורש מהלך מטא־מחקרי נרחב המסתמך על אתנוגרפיות שונות של האמזונס הילידי, ובכלל זה מחקריו של וד״ק עצמו. זו פילוסופיה ברוחם של דלז וגואטרי שבבסיסה בנייה של מושגים. אולם כאן המושגים הם הרעיונות הילידיים — שכבר אינם מּובָנים כאמונות, כסברות או כדעות שאותן יש לנתח ולפרש בעזרת מושגיה של האנתרופולוגיה, אלא כמושגים כשלעצמם, כאלה שיש להתנסות בהם ולהבין מתוכם את העולם הילידי אבל בה בעת גם את עולמנו שלנו. מן הספר תרגם אורי לנדסברג שני פרקים שונים באופיים: האחד עוסק במטפיזיקה של הטרף ומציג בחינה משווה של טקסי קורבן שנערכים בקרב עמי האָרוֵוטה והטּוּפִינַ ְמּבָה באמזונס הברזילאי, כדי לחלץ מתוכם את מערך היחסים בין אני ואחר שעומד בבסיסם. בשונה ממערך שמבוסס על הידיד או הֵרע, כמו בדיאלוגים האפלטוניים או במסות של מונטן, או כזה שמבוסס על עימות מתוך זהות, כמו בדיאלקטיקה ההגליאנית, היחסים כאן הם יחסי אויבות שמכוננים מלכתחילה את האני מבעד לאויב שאותו הורגים ואוכלים עד אשר הוא מוטמע בקרבנו ומדבר מתוכנו. האני אפוא מקיים בו עצמו את האויב, ולמעשה את יחס האויבות כאופן של היטרפות והיטרפות־שכנגד. הפרק השני המתורגם כאן עומד על ההשתמעויות של אותו מבנה של אויבות כאשר הוא מובן לא רק כמטפיזיקה ילידית אלא גם כיחס בין מערכי פשר שונים: מה קורה כאשר היחס בין מערך הפשר המערבי לזה הילידי הוא בעצמו יחס של טריפה הדדית, של אויבות שנכנסת ממערכת מושגית אחת אל תוככי ההמשגה של המערכת האחרת? קשה להגזים בחשיבותן של שאלות אלו, לא רק עבור האנתרופולוגיה אלא כאתגר לכל מערך המבוסס על נפרדות: נפרדותו של השולט מן הנשלט, נפרדותן של מערכות אמונה או חיים שונות, או נפרדות כאי־היתרגמות של מערך מושגי אחד למערך אחר.