בעשורים האחרונים הלך והתפתח שדה המחקר של לימודי המוגבלות, המנתח באופן ביקורתי את היבטיה החברתיים של תופעת המוגבלות, מפתח תיאוריות חברתיות על תהליכי הבניית המוגבלות, ומשמש כר פורה לדיונים תיאורטיים ואידיאולוגיים בשורה של סוגיות. המאמר הנוכחי מציג שתי גישות מרכזיות – המטריאליסטית והתרבותית – ודן בסוגיות שעמדו לאורך השנים במוקד לימודי המוגבלות: מקומו של הגוף בחוויית המוגבלות, זהותם של אנשים עם מוגבלויות, ואופני ההצטלבות של קטגוריית המוגבלות עם קטגוריות חברתיות אחרות. כמו כן, המאמר בוחן את מעמדו של השדה בישראל, את התגבשותו, מאפייניו המוסדיים, סדר היום של חוקריו והאתגרים העומדים לפתחם.

https://doi.org/10.70959/tac.50b.2018.475492