נקודות יציאה: ציר הזמן הלאומי והגירה קווירית מישראל

מאמר זה בוחן את האופי הטמפורלי של הקיום במדינת ישראל. המחברת עוקבת אחר ציר הזמן הציוני באמצעות התיאוריה הקווירית, ומציעה לקרוא את הקולקטיב הישראלי כמסמל ציר זמן לאומי הטרונורמטיבי. ההגירה מישראל עומדת במרכז המאמר, המבוסס על שנתיים של מחקר איכותני בקרב 42 מהגרים קווירים ישראלים בניו-יורק, בלונדון ובברלין. המאמר מציע לבחון את ההגירה מישראל במשמעויותיה האידיאולוגיות, כלומר, בהיותה פרקטיקה של שבר וניכור מהאידיאולוגיה הציונית ומהפרפורמנס הלאומי והמגדרי המתחייב מהחיים בישראל. מושג הטמפורליות בתיאוריה הקווירית מאפשר לראות באופן דומה נושאים אחרים מלבד הגירה – כמו היחס לשירות הצבאי, למערכות יחסים ונישואים, להקמת בית ומשפחה ועוד – ולהבינם כאקטים אשר מערערים את ציר הזמן ההטרונורמטיבי הישראלי. המאמר בוחן בהרחבה את מושג העתיד באידיאולוגיה הציונית, ואת הבנייתו ושימורו על ידי הקולקטיב הישראלי ובעבורו. כמו כן, המאמר עוסק בהרחבה בנושא ההורות והרבייה במדינת ישראל כסממנים של המשכיות ועתידיות. לאור האידיאולוגיה הציונית, המחברת בוחנת כיצד ההגירה מאפשרת את פירוק הקשר הישיר בין האזרחים לעתידה של המולדת ומתוך כך מאפשרת גם ערעור של העתיד הלאומי והקולקטיביות הישראלית.

https://doi.org/10.70959/tac.45.2015.91113