ספרות הכלכלה הפוליטית רואה במשבר הפיננסי העולמי שפרץ בשנת 2008 הן את רגע התבוסה של הניאו-ליברליזם, שכן המשבר סיפק הוכחה ניצחת לאוזלת ידה של המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית, והן את ניצחונו הגדול של הניאו-ליברליזם, כיוון שהמדיניות הכלכלית לא השתנה באופן מהותי לאחר המשבר. מאמר זה גורס כי אף שהניאו-ליברליזם שרד באופן מרשים לאחר המשבר הכלכלי של 2008, הביטוי החשוב של הישרדות זו אינו שימור המדיניות הכלכלית – שדווקא חלו בה שינויים לא מבוטלים – אלא שימור וחיזוק סדרי הממשל הניאו-ליברלי של הדמוקרטיות הקפיטליסטיות, שבמרכזם ניצבים חיזוק ההשפעה הפוליטית של ארגונים טכנוקרטיים והגבלת ההשפעה של אינטרסים קולקטיביים. בהמשך לכך המאמר גורס כי ביקורת הניאו-ליברליזם מחייבת התייחסות רצינית לפן הממשלי שלו, שהחלפתו היא אתגר מורכב יותר בהשוואה לפיתוח חלופות למדיניות הניאו-ליברלית.
מאמרים נוספים מגיליון זה
