שיחה |

בן בורנשטיין משוחח עם פרופ' קרול קדרון

השיחה עסקה באופן שבו ישראלים מבינים את המלחמה ואת האירועים הקשים של 7 באוקטובר, באמצעות שלל מסגרות פרשניות הנטועות בתרבות. השיחה עסקה בקריסה של מסגרות פרשניות קודמות ובצורך למלא את הוואקום באמצעות בנייה של משמעויות חדשות – לעיתים מתוך שימוש במטפורות של טראומה הלקוחות מן ההיסטוריה והיצירה היהודית. בתוך כך דיברו קדרון ובורנשטיין על התפקיד הכפול של מושג הטראומה – ראשית, כתיאור מדעי לתחושות הקשות העולות בעקבות קריסת המסגרות הפרשניות, ושנית, כמסגרת שיח פרשנית עצמאית המעניקה משמעות פרטיקולרית לכאב ומעצבת את חווייתו. השיחה חידדה את החשיבות העצומה של תרבות ועולמות משמעות בעיצוב חוויית הכאב וההתמודדות עימו, והקשר בין אופני חוויית הכאב לבין עיצוב של זהויות מוסריות ושינויים פוליטיים ארוכי טווח.

אלה ימים קשים למחשבה. אנחנו מוצפים ברגשות של עצב ושיברון לב, של פחד וזעם, של ייאוש וצימאון לתקווה. לצד אלה אנו חווים גם רגשות של חמלה, של גבורה ושל סולידריות אנושית החוצה מחנות פוליטיים ולפעמים גם חוצה עמים – ברית המאפשרת לאחרים ברחבי העולם להזדהות עם הכאב שלנו, ולנו לגלות אמפתיה לכאב של אחרים.
אלה ימים קשים לדיבור סדור ולמחשבה, ולמרות זאת, ואולי דווקא בדיוק מהסיבה הזו, יש לרבים מאיתנו צורך לדבר ולעשות קצת סדר, לחפש בתוך הערפל קצת בהירות מחשבתית.
אנחנו יושבים לדבר מתוך הבנה שהמילים שיש לנו כרגע לא מספקות, ולא תמיד מדויקות, אבל גם מתוך הכרה בצורך לדבר ובחובה שלנו כאנשי מילים לחלוק את המחשבות שלנו.

למאמר המרכז את השיחות >

להרצאות המצולמות בסדרה >

בהשתתפות

בן בורנשטיין, דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב, מנהל תחום אתגר החיים המשותפים במכון ון ליר בירושלים
פרופ' קרול קדרון, החוג לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה