אין מדע ללא דמיון, ואין אמנות ללא עובדות

מדע פירושו סקרנות. פירושו לב פתוח וראש פתוח, ותשוקת תגלית, תוביל לאן שתוביל. אבל פירושו גם מבט בוחן. בדיקה קפדנית, ישרה, ללא רבב ועם כניעה מרצון לראיות. מה יש שם בחוץ, איך הגענו לכאן, גבולות הבנתנו – אלה מצויים מעבר לשליטתנו. אבל המדע מספק כלי בעל עוצמה שמאפשר לנו לגלות מה אפשרי, וידע שאיתו אפשר לבנות עולם טוב יותר.

במשך אלפי שנים בני אדם חקרו, חיפשו והטילו ספק. הם נעזרו ברוחות, באלים ובפילוסופיה כדי להסביר את מה שפגשו וראו. וכאשר פותחה בהדרגה שיטה כדי לבחון משהו בזהירות ולחלץ ממנו ידע אמין, החל התיאור של חוקי טבע, עובדות הובחנו מבדיות, וכך צמח מה שאנו מכנים מדע.

אלא שהמדע הוא יותר מאשר שיטת תצפית והסקת מסקנות בלבד. הוא יותר מסדרת השערות מונחות על ידי ההיגיון וממוסגרות בדרכים שאפשר להוכיחן או להפריכן. במובן רחב יותר, המדע הוא למעשה דרך להביט על עולמנו ולפעול בו. המדע אינו גוף מידע בלבד, אלא תרבות.

תרבות המדע תפסה מקום מרכזי בחברה הפתוחה ששאפו יהודים לבנות כששבו לארץ ישראל לאחר אלפי שנים. בספרו המכונן אלטנוילנד ייעד אבי הציונות במאה התשע־עשרה, בנימין זאב הרצל, תפקיד מרכזי למדע ולטכנולוגיה ביצירת המדינה שחזה, והמנהיגים שבאו אחריו המשיכו באותה הדרך בדבריהם ובמעשיהם. בעיצומה של מלחמת השחרור השקיע ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, זמן ומאמצים לא מבוטלים להקמת מועצה מדעית במדינה החדשה הנלחמת על קיומה. וכאשר הושגה העצמאות הציעה המדינה לחיים ויצמן – המנהיג הציוני שהיה גם כימאי בעל שם עולמי – להיות נשיאה הראשון (לאלברט איינשטיין הוצע להיות הנשיא השני, אך הוא סירב בנימוס).

בעשורים המכוננים שלה ייחסה ישראל חשיבות תרבותית ליצירת מוסדות אקדמיים מובילים ותעשיות עתירות ידע ואף השקיעה בכך משאבים חומריים ניכרים. ההייטק והביוטק הפכו בהדרגה למגזרים הכלכליים המובילים של המדינה, וכשהוטבע הביטוי "אומת הסטארט-אפ" בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת כבר הוכרה ישראל בעולם כסוג של נס בתחום ההייטק. לצד טכנולוגיה יישומית הובילה ישראל בעולם בפרסומים מדעיים לנפש במתמטיקה, בפסיכולוגיה, במדעי המוח, בפיזיקה ובאסטרונומיה. כיום מתהדרת המדינה ב-13 פרסי נובל, מהם שישה בכימיה, שלושה בכלכלה ואחד בספרות, נוסף על מדליית פילדס. עד היום מועלים המדע ובפרט הטכנולוגיה על נס, והעיניים נשואות אליהם. אבל הזמנים משתנים.

למרבה הצער, לצד ההידרדרות המסוכנת בדירוגה של המדינה כפי שנמדד במבחני הערכה בינלאומיים לתלמידים, וגירעון מדאיג של כארבעת אלפים מורים מקצועיים למתמטיקה, למדע ולאנגלית, הפכה תרבות המדע עבור צעירים בישראל לדלה ביותר. הרוב המכריע של ספרי ילדים שיש להם זיקה למדע מתורגמים לעברית משפות אחרות ואינם נכתבים על ידי יוצרים מקומיים, ורובם ספרים חינוכיים או אנציקלופדיים, ולא יצירתיים. מספר ההצגות, סדרות הטלוויזיה, הסרטים, ההסכתים ומופעי המוזיקה והמחול העוסקים בנושאים מדעיים ומוצגים באתרים מרכזיים הוא מזערי. בד בבד, מוזיאונים למדע כגון מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים, גן המדע ע"ש קלור במכון דוידסון ברחובות ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב, מתמודדים עם האתגר הכפול של משיכת כוחות אוצרות חדשים בזמן שהם פונים לקהל שהידע המדעי שלו פוחת והולך.

שחיקת התרבות המדעית של ישראל מסכנת את עתידה החדשני, וכן את הבריאות האינטלקטואלית והרוחנית של האומה. שיקומן של אלה ידרוש יותר מאשר הוראה בכיתה. הוא ידרוש סביבה תרבותית נמרצת שתהפוך את המדע למרתק ונגיש לכל מגזרי החברה. השקעה ביוזמות מכלילות וחווייתיות וטיפוח כוחות יוצרים להפקת יצירות מקוריות בעברית ובערבית עשויים לתת השראה לדור הבא של מדענים, יזמים ואנשי רוח. אם תשכיל לטפח יכולות טכניות וגם תשוקת חקירה תוכל ישראל להמריץ מחדש את מורשת החדשנות שלה, ובה בעת לחזור לחזון הרוחני של מייסדיה.

במכון ון ליר בירושלים אנו ערים לדעיכת תרבות המדע בישראל ושואפים למלא תפקיד בשינוי המציאות. בינואר 2025 הכרזנו על הקמת החממה הלאומית הראשונה בישראל למדע ויצירה. החממה מציעה ליוצרים מתחומים שונים – קולנוע, ספרות, טלוויזיה, מוזיקה, אמנות, מחול, יצירה דיגיטלית – מקום ומסגרת לחשיבה, ביקורת ופיתוח יצירות תרבות בעלות ערך אמנותי גבוה שעוסקות בנושאים מדעיים במובן הרחב, ופונות לילדים ישראלים מכל המגזרים, מהגיל הרך ועד למתבגרים. החממה מטפחת תרבות שמנגישה את המדע והטכנולוגיה באמצעים יצירתיים ובד בבד מתייחסת להיבטים פילוסופיים, היסטוריים ומוסריים של המדע, הטכנולוגיה והחברה. על ידי שילוב של חונכות מדעית ויצירתית, למידת עמיתים, למידה חווייתית והזדמנויות רישות מקצועי, מקווה החממה לזרז הפקת תוכן מקורי לילדים מכל מגזרי החברה הישראלית, שיטפח אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית, סקרנות, יצירתיות, תשוקה והכללה בקרב הנוער הישראלי – וכך ליצור מערכת אקולוגית של תרבות מדעית נמרצת ובעלת עושר יצירתי.

המחזור הפותח של החממה קיבץ שמונה פרויקטים מגוונים ורבי דמיון שניגשו למדע דרך מגוון רחב של שפות אמנותיות והקשרים תרבותיים. אלה כוללים שיתוף פעולה בין סופרת ילדים וגשש על איך להאזין לטבע; תערוכת קומיקס על קיימות וסביבתיות שנוצרה עבור הקהילה החרדית; יצירת מחול על מושג כוח הכבידה עבור ילדים והורים; הסכת עבור ילדים בני 8–12 על היכחדות ומינים בסיכון; סדרת טלוויזיה בת 35 פרקים על התפתחות הטכנולוגיה ובין-דוריות; תערוכת אמנות שבוחנת את המתמטיקה של צורות בטבע; ספר ילדים על פרפרים וילדוּת; ומופע מוזיקלי עבור ילדים בני שש שבוחן את המדע שמאחורי צלילי המוזיקה. בתום שנתה הראשונה של החממה כבר עוררו כמה מהפרויקטים שלה עניין רב מצד מוסדות, לרבות עניין מצד מו"לים בהוצאה לאור של ספרי הגששות והפרפרים, עניין מצד מרכז סוזן דלל בעבודת המחול על כוח הכבידה, עניין מצד ערוץ כאן 11 בסדרת הטלוויזיה על התפתחות הטכנולוגיה, ועניין הן מצד מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד והן מצד מוזיאון גן המדע ע"ש קלור במכון דוידסון במופע המוזיקלי. אנו ממשיכים לפעול כדי למצוא את הבתים התרבותיים המתאימים לשאר הפרויקטים, בתים שמהם יגיעו לקהל הגדול ביותר של ילדים בישראל.

חממת ון ליר למדע ויצירה מבוססת על הנחה פשוטה אבל שאפתנית: שהמדע והתרבות אינם תחומים מקבילים, אלא אופני חקר וביטוי אנושי שמחזקים זה את זה. כשהיא משלבת חשיבה מדעית ויצירה אמנותית פותחת החממה מרחב שבו הידע לא רק נמסר אלא מתפרס, מדומיין ונחווה. היא מזמינה יוצרים לגשת לשאלות מדעיות לא כחומר לימוד אלא כמקורות פליאה, מחשבה ומשמעות – אינטלקטואלית, אסתטית ואתית.

שלא כמסגרות חינוכיות הפועלות בראש ובראשונה בתוך גישות פדגוגיות, החממה מתפקדת כזירה יצירתית עצמאית. מטרתה אינה ללמד מדע כשלעצמו, אלא לטפח שפה תרבותית שדרכה אפשר לפגוש את המדע כחלק מהסיפור האנושי. בתוך כך היא מספקת היבט שנעדר זה זמן רב מחיי התרבות בישראל: עבודות ממושכות, מקוריות ורבות דמיון שמעוררות בקרב ילדים ובני נוער עניין במדע כחוויה תרבותית מכוננת.

החממה היא המסגרת המקצועית הראשונה בישראל המוקדשת להפקת יצירות מדעיות-תרבותיות עבור קהלים צעירים. בליבתה קהילה צומחת של אמנים, מדענים ואנשי חינוך המשלבים בין תחומים, אמצעים ומוסדות כדי לסלול דרכי חשיבה חדשות להחדרת ידע מדעי לתוך החיים הציבוריים. אנו מקווים שהשפעתה לא תהיה מוגבלת לפרויקטים המסוימים שבהם היא תומכת אלא תגיע למרחב הגדול יותר שהיא תעזור ליצור – מרחב שבו מתקיים מתח מפרה בין דמיון לראיות, בין יצירתיות לדקדקנות.

באמצעות פעילותה זו שואפת החממה לתרום לחידושה של תרבות מדעית נגישה, נמרצת ונטועה עמוקות בערכי הסקרנות, הפתיחות והאחריות האינטלקטואלית והמוסרית.

כך ניסח זאת בדייקנות רבה הסופר ולדימיר נבוקוב, שהיה גם חוקר פרפרים:
"אין מדע ללא דמיון, ואין אמנות ללא עובדות".

---

הקול הקורא לשנת 2026 של חממת ון ליר למדע ויצירה פתוח עד ה-15.2.2026. לפרטים נוספים ולהגשה >